ת"פ 3713-02-22

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הפגמים שנפלו בהליך הפלילי נגד הנאשם, תוך התחשבות בעקרונות הצדק וההגינות. נקבע כי השיהוי בחקירה ובהעמדה לדין בתיק לא היה כה חמור עד כדי הצדקה לצעד קיצוני של ביטול כתב האישום. בית המשפט מכיר בכך שהנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירה הנטענת וראוי להתייחסות מיוחדת, אך גם זכותה של התביעה למצות את הדין עם העבריינים והצורך בענישה והרתעה חשובים. אלא אם כן מקרה נחשב חריג, בית המשפט לא צריך להתערב בשיקול הדעת של רשויות התביעה. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי התנהלות התביעה הייתה סבירה, והפגמים שנפלו בהליך אינם מצדיקים את מחיקת כתב האישום. תחת זאת, בית המשפט מציע כי במידת הצורך, ניתן יהיה לטפל בהמשך בכל פגיעה בחוש הצדק על ידי שקילתה בקביעת העונש. בנוסף, נחה דעתו של בית המשפט כי רשות התביעה הפעילה את שיקול דעתה המינהלי כראוי, תוך מילוי החובה לנמק את אישור העמדתו לדין של הנאשם, על אף היותו קטין. גם החלטת היועץ המשפטי לממשלה לאשר את כתב האישום התבססה על נימוקים סבירים, תוך התחשבות בשיקולים הנדרשים. לפיכך, הבקשה למחיקת כתב האישום בעילה של "הגנה מפני צדק" נדחית.