ת"א 57787-06-20

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת התובעים בחלקה, ומורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 310,424 ₪ כפיצוי בגין האיחור בהחזרת הנכס המושכר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 381,422 ₪. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעים 16,184 ₪ כדמי שכירות עבור החודש החלקי של מרץ 2020, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 15,000 ₪. הסכום הכולל של 396,606 ₪ ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. אחרת, הוא יישא ריבית. כמו כן נדרשים התובעים להשיב לנתבעים את הערבות הבנקאית בסך 120,000 ₪ ואת הערבות הכספית בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום. עניינו של המקרה בהסכם שכירות בין התובעים כמשכירים לבין הנתבעים כשוכרים. הנתבעים לא החזירו את הנכס במועד, ולכן התובעים תבעו את הקנס החוזי בגין איחור בהחזרה, ותשלומים נוספים בגין שכר דירה, ביטוח ודמי ועדה. הנתבעים טענו כי התובעים תרמו לעיכוב וכי קיימות נסיבות אובייקטיביות שאינן בשליטתם, לרבות סגר מגפת הקורונה. השופט פסק לטובת התובעים, אך קיבל חלקית את טענות הנתבעים על העיכובים שנגרמו עקב הסגר, והפחית את ימי הענישה בהתאם.