ת"צ 55484-03-18

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת תמר בזק רפפורט) נדרש לבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת סיטיפס בע"מ וחברת קונקט ירושלים (רכבת קלה) בע"מ, בגין ליקויים לכאורה בתחנות הרכבת הקלה בירושלים – א-סהל ושועפט – לאחר שנהרסו במסגרת הפגנות ביולי 2014. **הרקע העובדתי:** לאחר הרס התחנות, נטען כי הן לא שוקמו באופן הולם, ולא הותקנו בהן אמצעים חיוניים כגון מכונות אוטומטיות למכירת כרטיסים, סככות, ספסלים, צגים המורים על מועד הגעת הרכבת, או שילוט בדבר פטורים מתשלום. החלופה שהוצעה, רכישת כרטיסים בחנויות מכולת, נתפסה כלא מספקת בשל ריחוקן, מגבלות תשלום במזומן, שעות פעילות מוגבלות וחוסר נגישות לרכישת כרטיסים מוזלים. **עילות התביעה הנטענות:** המבקשים העלו מגוון רחב של עילות תביעה, ביניהן: * **עוולת הרשלנות:** בגין איחור משמעותי בשיקום התחנות. * **הפרת הסכם זיכיון:** הפרת סעיפים הנוגעים להצבת מכונות אוטומטיות למכירת כרטיסים. * **הפרת אישור הפעלה ויתר ההפעלה:** התחייבות להפעלת מערכות כרטוס תקינות. * **הפרת חוק הגנת הצרכן:** הטעיה בדבר הצבת מכונות אוטומטיות ודרך רכישת כרטיסים. * **הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:** נטען לפגיעה בנגישות התחבורה הציבורית לבעלי מוגבלויות. * **הפרת פקודת מסילות הברזל והתקנות:** הפרות שונות הנוגעות להפעלת הרכבת, דמי נסיעה, והוראות הנוגעות למסילת ברזל מקומית. * **עשיית עושר ולא במשפט:** בגין הגבלות ברכישת כרטיסים והיעדר מידע על הטבות. * **פגיעה באוטונומיית הפרט, כבודו וחירותו:** לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. * **הפרת חובה חקוקה:** לפי פקודת הנזיקין. **הדיון המשפטי ופסיקת בית המשפט:** בית המשפט דחה את בקשת האישור, וקבע כי לא מתקיימים התנאים לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ובפרט לא הוכחה אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. **ניתוח משפטי ונקודות מרכזיות:** 1. **דרישת האפשרות הסבירה להכרעה לטובת הקבוצה:** בית המשפט בחן כל אחת מעילות התביעה הנטענות, וקבע כי ברובן לא הונחה תשתית עובדתית ו/או משפטית מספקת להוכחת אפשרות סבירה להכרעה לטובת הקבוצה. 2. **רשלנות ושיקום התחנות:** בית המשפט קבע כי אין חולק כי המשיבות אינן אחראיות לנזק הראשוני לתחנות. בנוגע לאיחור בשיקום, בית המשפט מצא כי המשיבות פעלו בהתאם להסכם הזיכיון, תוך תיאום עם המדינה (שהיא הנושאת במימון ואחראית לאישור), וכי עיכובים נבעו מהליכי תכנון מורכבים, ביטחוניים, ואישורים נדרשים. המורכבות של פרויקט תשתיות תחבורתי, הנדרש אף הוא, בצירוף אילוצים ביטחוניים, הביאו להסבר לעיכובים, שלא נסתרו על ידי המבקשים (שלא הציגו חוות דעת מומחה). בנוסף, נקבע כי המשיבות פטורות מקיום התחייבויות על פי ההסכם שהושפעו מאירועי טרור. 3. **הפרת הסכם הזיכיון:** בית המשפט קבע כי הסכם הזיכיון אינו מקנה לצדדים שלישיים (כמו המבקשים) זכות תביעה כנגד המשיבות בגין הפרתו. 4. **אישור הפעלה ויתר ההפעלה:** בית המשפט פירש את התנאים הקבועים באישור ובהיתר ההפעלה, וקבע כי הם אינם מקנים חובה להציב מכונות אוטומטיות בכל תחנה, אלא מבטיחים הפעלת מערכת כרטוס תקינה, דבר שהמשיבות עמדו בו. כמו כן, צוין כי תוקף אישור ההפעלה פקע עם מתן היתר ההפעלה. 5. **חוק הגנת הצרכן (הטעיה):** נדרש כי התובע הייצוגי יוכיח הפרה, נזק וקשר סיבתי. בית המשפט מצא כי לא צורפו ראיות מספקות לתמיכה בטענות ההטעיה, וגם אם היתה הטעיה, לא הוכח נזק כלשהו שנגרם כתוצאה מהסתמכות עליה. 6. **חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:** בית המשפט בחן את התקנות הרלוונטיות וקבע כי התקנות אינן מטילות חובות כנטען, כגון חובה להקמת סככת המתנה, או להצבת צגים ושלטים מסוג מסוים. נקבע כי התחנות עמדו בדרישות הנגישות הקיימות, ולא נמנע מבעלי מוגבלויות להשתמש ברכבת. 7. **פקודת מסילות הברזל:** בית המשפט דחה טענות בדבר הפרת סעיפים שונים בפקודה ובתקנות, תוך קביעה כי לא הוכחה הפרה של הפעילות התקינה והסדירה של הרכבת, כי חלק מהסעיפים נוגעים לסמכויות המנהל (שאינו צד להליך), וכי ניתנו חלופות לרכישת כרטיסים והטענתם. 8. **עשיית עושר ולא במשפט:** בית המשפט קבע כי טענות אלו נטענו לראשונה בתגובה מתוקנת ללא תימוכין בתצהיר, ולא התייחסו להן המשיבות. גם לגופו של עניין, בית המשפט מצא כי לא הוכחה חובה להצבת שילוט או כי נמנע מהקבוצה להטעין כרטיס רב-קו. 9. **חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו:** נקבע כי שעה שלא הוכח כי המשיבות הפרו חובה כלשהי, לא ניתן לקבל טענה לפגיעה בכבוד האדם וחירותו. 10. **הפרת חובה חקוקה:** כנגזרת מקביעת אי-הוכחת העילות האחרות, גם עילה זו נדחתה. **חידושים משפטיים/השלכות:** * **פרשנות של הסכמי זיכיון:** פסק הדין מדגיש כי הסכמי זיכיון בין המדינה לחברות פרטיות אינם מקנים בהכרח זכויות תביעה לצדדים שלישיים. * **נטל ההוכחה בשלב אישור תובענה ייצוגית:** בית המשפט מדגיש את הצורך בהוכחת "אפשרות סבירה" להכרעה לטובת הקבוצה, ודרישה לתשתית עובדתית ומשפטית, ולא רק טענות כלליות. * **התמודדות עם נזקי טרור:** פסק הדין ממחיש את ההשלכות של נזקי טרור על תשתיות ציבוריות ואת האופן בו ניתן לראות פטורים מאחריות בנסיבות מסוימות, בהתאם להסכמים. * **פרשנות חוקי עזר ותקנות:** בית המשפט מפרש בקפדנות את התקנות הרלוונטיות (כגון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), וקובע כי יש לפעול לפי הכתוב ולא להרחיב את החובות מעבר לנדרש במפורש. * **היעדר ראיות מספקות:** בית המשפט הדגיש כי טענות שלא נתמכו בתצהירים או ראיות אחרות, נדחות. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת האישור לתובענה ייצוגית, בקובעו כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח קיומה של "אפשרות סבירה" שהטענות הנטענות יוכרעו לטובת הקבוצה. המשיבות פעלו באופן סביר בהתאם להסכם הזיכיון, תוך תיאום עם המדינה, והעיכובים בשיקום נבעו מנסיבות מורכבות. כמו כן, נדחו טענות בדבר הפרת חוקים ותקנות שונים, מחמת היעדר תשתית ראייתית מספקת או פרשנות משפטית צרה של החוקים הרלוונטיים.