LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בר"ע 4282-06-23

החלטה עבודה ארצי

📋
מספר הליך4282-06-23
📂
סוג הליךבר"ע
📅
תאריך5 ביולי 2023
🏛️
בית משפטעבודה ארצי
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמסע ישראלי - חיבור דרך ארץ (ע"ר) נ. עינת שכל פרידלנדר
👨‍⚖️
שופטיםסיגל דוידוב-מוטולה

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים: **ניתוח משפטי: בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבקשה לתיקון כתב טענות בתובענה ייצוגית** **1. הקדמה והצגת ההליך:** בקשה זו (בר"ע 4282-06-23) הוגשה לבית הדין הארצי לעבודה כנגד החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ת"צ 36323-01-21). ההחלטה הארצית דנה בבקשת רשות ערעור על החלטה קודמת של בית הדין האזורי, במסגרתה התקבלה בקשה לתיקון כתב טענות (בקשה לאישור תובענה ייצוגית) שהוגשה על ידי המשיבים (התובעים הייצוגיים) כנגד המבקשת (הנתבעת הייצוגית). בית הדין האזורי, תוך חיוב המשיבים בהוצאות, אישר את התיקון המבוקש. **2. רקע עובדתי:** המבקשת היא עמותה המפעילה את תוכנית "מסע ישראלי". המשיבים היו מדריכים שעבדו בעמותה. בינואר 2021 הגישו המשיבים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המבקשת, בטענות לאי תשלום דמי חגים ואי הפקדה לפנסיה חובה מכוח צו הרחבה. **3. התפתחות הדיונית:** * **הגשת התשובה וחוות דעת:** המבקשת הגישה תשובה לבקשה לאישור. בתגובה, צירפו המשיבים חומרים נוספים, לרבות חוות דעת אקטואר. * **החלטת המחיקה:** בית הדין האזורי, בהחלטה מיום 7.11.21, הורה על מחיקת חלקים מהתשובה של המשיבים, אשר כללו מידע חדש שלא פורט בבקשה המקורית. * **בקשת התיקון:** בעקבות החלטת המחיקה, הגישו המשיבים ביום 8.11.21 בקשה לתיקון הבקשה לאישור. בבקשה זו, ביקשו למחוק את עילת דמי החגים ולחדד את עילת הפנסיה. * **גישור:** הצדדים פנו להליך גישור חיצוני, שלא צלח. * **החלטת בית הדין האזורי (הנדונה בערעור):** לאחר סיום הגישור, בית הדין האזורי נדרש להכריע בבקשת התיקון. לאחר בחינת טענות הצדדים וההלכה הפסוקה, קיבל בית הדין האזורי את בקשת התיקון, תוך חיוב המשיבים בהוצאות המבקשת. * **בקשת רשות הערעור:** המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. **4. עקרונות משפטיים מרכזיים בבחינת בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה ייצוגית:** בית הדין הארצי לעבודה, בהחלטתו, מדגיש מספר עקרונות יסוד הרלוונטיים לבחינת בקשה לתיקון כתבי טענות בהליך ייצוגי: * **התאמה להליכים רגילים:** עקרונות התיקון בהליכים "רגילים" מיושמים גם בהליכים ייצוגיים, תוך התאמות הנדרשות לאופי ההליך הייצוגי. * **שיקולים לבחינת התיקון:** * **הצורך בבירור האמת:** האם התיקון נדרש לצורך בירור השאלות המהותיות שבמחלוקת. * **עיתוי הבקשה:** מועד הגשת הבקשה לתיקון. * **מידת הפגיעה במשיב:** הפגיעה הפוטנציאלית בנתבעת הייצוגית כתוצאה מהתיקון. * **תום לב:** הגשת הבקשה בתום לב. * **איזון אינטרסים:** ביצוע איזון בין האינטרס של מבקש התיקון, האינטרס של הנתבעת, והאינטרס הציבורי. * **האינטרס הציבורי כמשקל מכריע:** בהליך ייצוגי, יש להעניק משקל רב יותר לאינטרס הציבורי בבירור והכרעה, לאור התכליות החברתיות של מוסד התובענה הייצוגית. הדבר מתבסס על הלכות שנקבעו (כגון בבר"מ 4303/12 אינסלר ובברע"א 1055/22 פלנטקס). **5. נימוקי בית הדין הארצי לדחיית בקשת רשות הערעור:** בית הדין הארצי קבע כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, תוך הדגשת נקודות אלו: * **החלטה דיונית:** ההחלטה המקורית של בית הדין האזורי היא החלטה דיונית, במסגרת שיקול הדעת הרחב המסור לו כערכאה המנהלת את ההליך. * **בחינה יסודית של בית הדין האזורי:** בית הדין האזורי בחן את הבקשה לתיקון באופן מנומק, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, והשתכנע כי "רוב השיקולים מטים את הכף לעבר קבלת הבקשה... לנוכח עוצמת האינטרס של ציבור העובדים". * **החזרה על טיעונים:** המבקשת בבקשת רשות הערעור חזרה על טיעונים שכבר הועלו בפני בית הדין האזורי, ולא הציגה טעות מהותית בהתייחסות בית הדין האזורי אליהם. * **איזון הפגיעות:** בית הדין הארצי אימץ את קביעתו של בית הדין האזורי לפיה הפגיעה בקבוצת העובדים (במידה והתיקון יידחה) עשויה להיות משמעותית יותר מהפגיעה במבקשת, במיוחד לאור העובדה שהתיקון התבקש בשלב יחסית מקדמי של ההליך. * **אי הפרת החלטת המחיקה:** נקבע כי הבקשה לתיקון אינה מפרה את החלטת המחיקה הקודמת של בית הדין האזורי. * **שמירת טענות:** הודגש כי קבלת בקשת התיקון אינה מהווה הבעת עמדה לגופם של דברים, וטענות הצדדים שמורות להם. * **אין צו הוצאות:** למרות דחיית בקשת רשות הערעור, בית הדין הארצי נמנע מחיוב המבקשת בהוצאות, תוך הכרה בטרחה שנגרמה לה להגשת כתב תשובה חדש. **6. חידושים משפטיים (בהקשר לנתונים שהוצגו):** ההחלטה מדגימה את היישום המעשי של הגישה הגמישה והפרגמטית של בתי הדין לעבודה בהליכים ייצוגיים, כאשר הם דנים בבקשות לתיקון כתבי טענות. ההדגשה על **האינטרס הציבורי** כשיקול מרכזי, גם על חשבון נוחות או טרחה מסוימת של הנתבעת, מהווה ביטוי לתכלית החברתית של מוסד התובענה הייצוגית, המבקש לאפשר גישה לצדק לקבוצות מוחלשות. בנוסף, ההחלטה מדגימה את ההבנה כי גם לאחר חלוף זמן, אם ההליך התעכב עקב ניסיון גישור, עדיין ניתן לאפשר תיקון של בקשה לאישור, כל עוד נשמרים עקרונות של תום לב ואיזון אינטרסים. **7. סיכום:** בית הדין הארצי לעבודה אישר את החלטת בית הדין האזורי, אשר איפשרה למשיבים לתקן את בקשתם לאישור תובענה ייצוגית. ההחלטה מתבססת על עקרונות של איזון אינטרסים, כאשר לאינטרס הציבורי ולבירור המחלוקת במישור היחסים הייצוגיים ניתן משקל מכריע. ההחלטה מדגישה את אופייה הדיוני של ההחלטה האמורה ואת שיקול הדעת הרחב המסור לבית הדין המנהל את ההליך.

בר"ע 4282-06-23 מסע ישראלי - חיבור דרך ארץ (ע"ר) נ. עינת שכל פרידלנדר, עבודה ארצי (5.7.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית