ע 107/16

תקציר

מדובר בחמישה מערערים שהיו חיילים שהיו מעורבים לכאורה בשימוש שגרתי בסמים ביחידתם. הסוגיה המרכזית היא התשתית הראייתית למעצרם, ובפרט קבילות ומשקל הראיות שנאספו במהלך החקירה. בפרט, מסר המערער מס' 4 הודאה מפורטת המייחס לו ולשותפיו ליחידה שימוש בסמים. עם זאת, ההגנה העלתה מספר טענות בדבר הפגיעה בזכויותיו של המערער מס' 4 במהלך החקירה, ובהן שלילת זכותו של מרשו להיוועץ בעורך דין פעם נוספת, תיעוד לקוי של החקירה, שימוש בלתי הוגן בתחבולות במהלך החקירה ומצבו הרפואי של המערער. בית המשפט סקר בהרחבה את מהלך החקירה ואת חומר הראיות. נמצא כי הודאתו של המערער מס' 4 הייתה מפורטת וקוהרנטית ונתמכה די הצורך בראיות אחרות, המקנות לה קבילות פוטנציאלית. ראיות אלה כללו שיירי סמים, הודעות וואטסאפ וסירובם של חלק מהמערערים למסור דגימת שתן. באשר להפרות הזכויות לכאורה, בית המשפט איזן אותן מול האינטרס הציבורי במעצר החשודים והצורך בחקירה פלילית. בית המשפט הגיע למסקנה כי לכאורה לא נפלו פגמים מהותיים בחקירה המצדיקים את שחרורם של המערערים בשלב זה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התבטאויותיו המפלילות של המערער מס' 4 נגד שותפיו לדירה נאמרו קודם לפגמים לכאורה בחקירה ואינן קשורות אליהם בהכרח. התשתית הראייתית הכוללת, לרבות הודאתו של המערער מס' 4 וראיות תומכות נוספות, ביססה הסתברות סבירה להרשעה של כל המערערים. בית המשפט אף מצא כי עילת המעצר לגיטימית, בהתבסס על חומרת העבירות והפרות המשמעת הצבאיות, ומעצרם של המערערים נשמר כאמצעי ראוי. לפיכך נדחו הערעורים לשחרורם וההחלטה להחזיקם במעצר לתקופה מוגבלת התקבלה.