ע"פ 6056/07
פסק-דין עליון
תקציר
הערעור נדחה מאחר שבית המשפט מצא כי זיהויו של המערער כנהג הסובארו באישום השני היה אמין. עדויותיהם של השוטרים לוי ובן ברוך היו מספקות, כאשר לוי זיהה את המערער מרחוק וציין את בגדיו, ואילו בן ברוך הבחין בתווי פניו. ערכאת הערעור בחרה שלא להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, שכן לא נפלה טעות מהותית המצדיקה התערבות כזו. הימנעותו של המערער מלהביא עדים שיתמכו באליבי שלו ושתיקתו בחקירתו במשטרה החלישו עוד יותר את טענתו. בית המשפט דחה גם את הטענות למחדלי חקירה, וקבע כי הראיות מספיקות להוכחת אשמה למרות שהמשטרה לא רשמה את לוחית הרישוי של הרכב במהלך המרדף. הנהיגה הוגדרה כמסוכנת ביותר ומהווה סיכון להולכי רגל ולכלי רכב, כפי שהעידו השוטרים. בית המשפט אישר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי בשל עברו הפלילי של המערער, לרבות ריבוי עבירות וניסיונות התחמקות ממעצר. לפיכך נדחה הערעור, שאישר את ההרשעה המקורית ואת גזר הדין. השופטים פרוקצ'יה ורובינשטיין הסכימו עם החלטתו של השופט דנציגר.
חקיקה מקושרת
ע"פ 6056/07 יעלב אלחמידי נ' מדינת ישראל, עליון (26.3.2009)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.