רע"א 63698-04-25

תקציר

ניתוח משפטי זה עוסק בבקשה לסעד זמני עד להגשת ערעור, תוך בחינת עקרונות משפטיים פרוצדורליים ומהותיים כאחד. **ניתוח פרוצדורלי:** * **ערוץ פרוצדורלי נכון:** הניתוח קובע באופן נחרץ כי לאחר הגשת ערעור, יש להגיש בקשות לסעד זמני לבית המשפט לערעורים, ולא לבית המשפט קמא. זאת בהתאם לתקנה 145(ב) ו-(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. * **בקשת רשות ערעור:** המסמך מצטט הלכה (הראל חברה לביטוח בע"מ נ' מסארווה, אדרי אל מקרקעי ישראל בע"מ נ' אפיקי נדל"ן בצפון בע"מ, דנבר אחזקות וכימיקלים בע"מ נ' קדם מפעלי (מבטן) בע"מ) כדי לתמוך בעיקרון כי הדרך הראויה לערער על החלטת בית משפט קמא לאחר הגשת ערעור היא באמצעות בקשת רשות ערעור. * **סמכות בית המשפט לערעורים:** הניתוח מסכם כי הבקשה לשנות את החלטת בית המשפט קמא בדבר צו זמני למניעת דיספוזיציה נופלת בסמכותה של ערכאת הערעור הדנה בערעור. **ניתוח מהותי:** * **תנאים מצטברים לסעד זמני:** בית המשפט נדרש להעריך שני תנאים מצטברים למתן סעד זמני: * **הסתברות גבוהה להצלחה:** הסיכוי שהערעור יתקבל חייב להיות גבוה. * **מאזן הנוחות:** מאזן הנוחות חייב להיות לטובת המבקש. * **יחס "כוחות מקבילים":** מוכר עיקרון של "כוחות מקבילים", כלומר ככל שסיכויי הערעור חזקים יותר, כך הדרישה למאזן הנוחות מקלה יותר, ולהיפך. עיקרון זה נתמך בפסיקה (בלפור נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, יורשיו של מחמוד עבד אל-קאדר ז"ל נ' רשות מקרקעי ישראל, יהלום נ' כהן). * **הכלל לעניין ערעור וביצוע:** הכלל הוא שהגשת ערר אינה מעכבת באופן אוטומטי את ביצוע ההחלטה נשוא הערעור, לפי תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי. * **חוסר רצונה של ערכאת הערעור להתערב:** בתי המשפט לערעורים אינם נוטים בדרך כלל להתערב בשיקול הדעת הרחב המוענק לערכאות קמא במתן סעד זמני, למעט בנסיבות חריגות. על כך מעידים הפניות לפרשת הראל ולדאי נ' פז חברת נפט בע"מ. * **נסיבות חריגות המצדיקות התערבות:** הניתוח מזהה את המקרה הנוכחי כאחת מאותן נסיבות חריגות שבהן יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. * **הערכת סיכויי הערעור:** בית המשפט מצא כי סיכויי הערעור הם "טובים, שלא לומר טובים מאוד", מה שמדגיש קושי ברור ומשמעותי שנוצר בעקבות החלטת בית המשפט קמא. * **לגופו של קושי:** הקושי מתעורר מכיוון שלמרות שפסק הדין בוטל והתביעה נדחתה, ההשפעה המעשית של פסק הדין שבוטל (הסרת הערת אזהרה) נותרה בעינה. משמעות הדבר היא שהמשיבים קיבלו את הסעד שביקשו ללא דיון לגופו של עניין, והותירו את המבקש ללא ביטחון. בית המשפט הביע ספק באשר להוגנות של תוצאה כזו ולא מצא בסיס למסקנה שהמבקש ויתר על זכותו להחזרת הערת האזהרה. * **הערכת מאזן הנוחות:** בית המשפט מצא את טענת המבקש בדבר מאזן הנוחות משכנעת, במיוחד בהתחשב באופיו של הצו המבוקש (מניעת שינוי המצב הקיים) והטענה כי הנכס נמכר לצד שלישי. הדבר נתמך בפסיקה (אביב נ' עמיחי, יגאל נדל"ן בע"מ נ' מרדכי אביב מפעלי בניין בע"מ). * **החלטה על צו מניעה זמני:** בהתבסס על הערכת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות, החליט בית המשפט להמשיך את צו המניעה הזמני האוסר על מימוש הנכס עד להכרעה בערעור או למתן צו נוסף. * **פסיקת הוצאות:** המשיבים נצטוו לשאת בהוצאות המבקש בשל אי שעתם לאינדיקציות קודמות של בית המשפט. **חידושים משפטיים:** למרות שאינו מציג במפורש עקרונות משפטיים חדשים, המקרה מדגים את יישומם של עקרונות מבוססים במצב שבו התוצאות הפרוצדורליות והמהותיות של החלטת בית המשפט קמא יצרו מצב בלתי שוויוני שניתן לטעון כי אינו שוויוני למרות דחיית התביעה. נכונותו של בית המשפט להתערב למרות הכבוד הכללי לשיקול הדעת של בית המשפט קמא, כאשר הוא ניצב בפני נסיבות כאלה, מדגישה את תפקידה של ערכאת הערעור בהבטחת צדק מהותי. הדגש על קבלת הסעד "דה-פקטו" על ידי המשיבים למרות ביטול פסק הדין מדגיש את התמקדותו של בית המשפט במציאות המעשית בקבלת החלטותיו.