ע"א 24159-03-25

תקציר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים **ע"א 24159-03-25** **השופט יחיאל כשר: רקע והליכים קודמים** הערעור שלפנינו עוסק בהחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' פרסקי) מיום 24.2.2025, במסגרתה הורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של המערערת, "בני הלייל סחר מתכות בע"מ", ומינוי עו"ד ליאור מרקוביץ כנאמן. הליכי חדלות הפירעון בעניינה של המערערת החלו ביום 5.2.2023, אז הגישה בקשה להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים. עקב התנגדות נושים, הסכימה המערערת למתן צו לפתיחת הליכים, וביום 12.2.2023 הורה בית המשפט המחוזי על כך ומינה רו"ח רפאל לוי כנאמן. ביום 4.4.2023 אישר בית המשפט המחוזי הסדר נושים. בשל אי-עמידה בתנאי הסדר הנושים, נעתר בית המשפט המחוזי ביום 26.5.2024 לבקשת נושים והורה על ביטול הסדר הנושים. בית המשפט ציין כי המערערת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי רוב הנושים. **התייחסות למר אבו עאבד ופסק הדין מיום 17.1.2024** במסגרת ההחלטה מיום 26.5.2024, התייחס בית המשפט למר פאיז אבו עאבד, עובד לשעבר של המערערת, אשר עומד לזכותו פסק דין חלוט מבית הדין האזורי לעבודה מיום 17.1.2024, המחייב את המערערת בתשלום של כ-350,000 ש"ח. בית המשפט קבע כי ביטול הצו לפתיחת הליכים לא ימנע את המשך בירור תביעתו של מר אבו עאבד למוסד לביטוח לאומי (מל"ל). **בקשת המל"ל וביטול הקביעה בעניין מר אבו עאבד** ביום 17.6.2024 הגיש המל"ל בקשה לעיון מחדש, בטענה שזכאות עובד לתבוע גמלה מהמל"ל מותנית בקיום צו לפתיחת הליכים כנגד המעסיק. ביום 18.11.2024, קיבל בית המשפט המחוזי את טענת המל"ל וביטל את הקביעה שאיפשרה למר אבו עאבד להמשיך מול המל"ל, תוך הדגשה שזכויותיו שמורות לו לפעול כחפצו. **בקשה חדשה למתן צו לפתיחת הליכים** בעקבות ביטול הקביעה, הגיש מר אבו עאבד ביום 22.12.2024 בקשה למתן צו לפתיחת הליכים כנגד המערערת, בהתבסס על סעיף 10(א)(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("חוק חדלות פירעון"), אשר קובע חזקת חדלות פירעון כאשר בית דין לעבודה נתן פסק דין לתשלום שטרם קויים בתוך 30 ימים. המערערת לא הגישה התנגדות בכתב, אך בא-כוחה טען בדיון כי קיים תיק הוצאה לפועל בו משולמים תשלומים חודשיים. הממונה על חדלות פירעון תמך בבקשה. **החלטת בית המשפט המחוזי נושא הערעור** ביום 24.2.2025, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והורה על מתן צו לפתיחת הליכים ופירוק המערערת, ומינה את עו"ד ליאור מרקוביץ כנאמן. עם זאת, הורה על עיכוב ביצוע ההחלטה ל-10 ימים, בכפוף לפירעון חובה של המערערת למר אבו עאבד. כאשר המערערת לא פרעה את חובה, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.3.2025 קבעה כי עיכוב הביצוע יבוטל אם לא תוצג אסמכתא לפירעון החוב עד 20.3.2025. המערערת לא פרעה את החוב. **הערעור לבית המשפט העליון** המערערת הגישה ערעור לבית המשפט העליון, וטענותיה העיקריות הן: 1. **חוסר תום לב של מר אבו עאבד**: המערערת טוענת כי מר אבו עאבד פעל בחוסר תום לב, שכן מטרתו הייתה לשוב ולתבוע גמלה מהמל"ל. 2. **אי-קיום תנאי סעיף 10(ב) לחוק**: לטענתה, היה על מר אבו עאבד לנקוט בהליכי גבייה אחרים תחילה, כנדרש בסעיף 10(ב) לחוק. 3. **הפגיעה בשיקום הכלכלי (סעיף 18(ב) לחוק)**: המערערת טוענת כי מתן צו לפתיחת הליכים יפגע באפשרות לשיקומה הכלכלי, משום שהחוב למר אבו עאבד הוא "טיפה בים" לעומת יתר חובותיה המשולמים בהוצאה לפועל. **ניתוח משפטי והכרעת בית המשפט העליון** **הכרה בחזקת חדלות הפירעון:** בית המשפט העליון (השופט כשר) הדגיש את הנקודה המרכזית של הדיון, שהיא קיומה של חזקת חדלות הפירעון מכוח סעיף 10(א)(5) לחוק חדלות פירעון. נקבע כי התקיימו התנאים לחזקה זו: פסק דין של בית הדין לעבודה המחייב את המערערת בסכום ניכר, ואי-קיומו בתוך 30 ימים. על כן, הנטל הוכחה הועבר למערערת להוכיח כי יש טעם להימנע ממתן צו לפתיחת הליכים. **דחיית טענות המערערת:** 1. **טענת חוסר תום לב:** בית המשפט דחה את טענת חוסר תום הלב. נקבע כי אין פגם בכך שמר אבו עאבד נוקט בהליך למתן צו לפתיחת הליכים, כאשר המערערת סירבה לשלם את חובה הפסוק, והליך זה מהווה תנאי מקדמי לגיבוש זכותו מול המל"ל. 2. **טענת אי-קיום סעיף 10(ב):** בית המשפט דחה גם טענה זו. נפסק כי מר אבו עאבד פירט בבקשתו כי המערערת טענה שאינה חייבת לו דבר, וכי בית המשפט המחוזי נתן למערערת הזדמנויות רבות לפרוע את חובה, אך היא נמנעה מכך. 3. **טענת הפגיעה בשיקום כלכלי (סעיף 18(ב)):** בית המשפט הדגיש את הלכת ההתערבות המצומצמת של ערכאת ערעור בהחלטות בית משפט לחדלות פירעון, לאור מומחיותו והיכרותו של בית המשפט קמא עם ההליכים והצדדים. נקבע כי המותב שנתן את ההחלטה הנוכחית הוא אותו מותב שנתן את הצו הקודם, ולכן ניתן להניח שהוא מכיר היטב את המערערת ומצבה. משכך, לא מצא בית המשפט מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי. **הכרעה סופית:** בית המשפט העליון קבע כי דין הערעור להידחות, מכוח סמכותו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וזאת אף ללא צורך בתשובה, משנשתכנע כי אין לערעור כל סיכוי להתקבל. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה אף היא. בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תשובה לערעור עצמו, ובהתחשב במצבה הכלכלי של המערערת, לא נפסק צו להוצאות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות סעיף 10(א)(5) לחוק חדלות פירעון**: פסק הדין מדגיש את משמעותה של חזקת חדלות הפירעון במקרה של אי-קיום פסק דין של בית דין לעבודה. בית המשפט מבהיר כי מדובר בתנאי מקדמי להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, אשר התקיימותו מטילה נטל הוכחה על החייב. * **יישום עקרון תום הלב**: נקבע כי הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים, גם אם היא נועדה לאפשר השגת זכויות מול גוף אחר (כמו המל"ל), אינה בהכרח חוסר תום לב, במיוחד כאשר החייב אינו מקיים את חיוביו הפסוקים. * **היקף התערבות ערכאת ערעור**: פסק הדין מחזק את ההלכה לפיה ערכאת ערעור אינה מתערבת בקלות בשיקול דעת בית משפט לחדלות פירעון, במיוחד כאשר בית המשפט המחוזי מכיר את ההליך והצדדים. * **עיכוב ביצוע ככלי דיוני**: פסק הדין מראה כיצד ניתן להשתמש בעיכוב ביצוע ככלי המאפשר לחייב הזדמנות לתקן את מצבו (כפי שנעשה עם ההחלטה על תשלום חובו של מר אבו עאבד), אך גם כיצד הדבר מותנה בעמידה בזמנים ובתנאים. בסיכומו של דבר, פסק הדין ממחיש את החשיבות של קיום חובות פסוקים ואת ההשלכות של אי-קיומם במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומדגיש את האיזונים שבית המשפט מבצע בין זכויות הנושים לבין שיקום אפשרי של החייב.