רמ"ש 37077-01-14

תקציר

השופט בוחן את בקשתו של בעל המבקש להמשיך להתגורר בדירה שחלק עם אשתו וילדיו בעקבות החלטה שהורתה לו לעזוב. ההחלטה לפנות את הבעל התקבלה על סמך מספר הליכים, לרבות תביעה למזונות, משמורת ומניעת הטרדה. הבעל טוען כי לא הותר לו לממש את זכויותיו הפרוצדורליות בבית משפט קמא, דבר שהשופט דוחה, וקובע כי שני הצדדים הסכימו לאפשר לבית המשפט להכריע בסוגיית ההפרדה ללא חקירה נוספת וכי ניתנה להם הזדמנות להגיב לדו"ח העובדת הסוציאלית. לאחר מכן בוחן השופט את ההחלטה על סמך החוק למניעת הטרדה מאיימת ומוצא כי התנהגותו של הבעל כלפי אשתו – לרבות אלימות מילולית ונפשית – מצדיקה את פינויו כדי להגן עליה. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי טובת הילדים מחייבת את פינוי האב, מה גם שלאם יש משמורת זמנית והדירה מושכרת. השופטת מציינת את ייחודו של המקרה בשל חוזה השכירות המתקרב והיעדר בעלות משותפת בדירה, מה שמונע בחינה מחודשת תקופתית של ההסדר. לבסוף, השופטת קובעת כי החלטת בית המשפט קמא בעניין חלוקת זמני הורות ומשמורת זמנית היא סבירה ואין להתערב בה, דוחה את הבקשה ומורה לבעל לשלם הוצאות משפט.