ע"א 3134/02

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור של עיריית רחובות על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהורה לעירייה לשלם לבוטנרו אחזקות עבור עבודות תחזוקה במוסדות חינוך בשנות ה-90, בתוספת ריבית, הפרשי הצמדה ומע"מ. הערעור עסק בסוגיות פרוצדורליות בבית משפט קמא, ובפרט ביחס לחוות דעת המומחה ששימשה לקביעת סכום החוב. המומחה שמונה מטעם בית המשפט, אורי ורון, חישב את הסכום החייב, כולל הפרשי מחירים וריבית נכון לשנת 1995. העירייה טענה כי בית משפט קמא לא איפשר הצגת ראיות מספקת או חקירה נגדית ראויה של מומחה, דבר שהוביל לאי דיוקים בחישוב החוב, במיוחד בכל הנוגע למתודולוגיית הריבית. בית משפט קמא ביסס את חישוב הריבית על שיעור החשב הכללי, כפי שנקבע בחוזה המקורי משנת 1993, ואילו המשיב ביקש אותו על בסיס נוהלי העברה בנקאית. בערעור נטען כי החלת הפרשי ההצמדה והמע"מ על גבי האינטרס של החשב הכללי הובילה לכפל חיוב. עם זאת, ערכאת הערעור, בראשות השופט א. א. לוי, דחתה טענות אלה והדגישה כי בא כוח המערער הסכים להליכים במהלך המשפט, ולא נפלו הפרות פרוצדורליות מהותיות. יתר על כן, ערכאת הערעור לא מצאה טעם לשנות את קביעותיו הכספיות של המומחה או של הערכאה הנמוכה יותר, שכן המערער לא הוכיח כל טעות משפטית משמעותית. השופט לוי, בתמיכת הנשיא ברק והשופט א' ריבלין, החליט לדחות את הערעור והורה לעיריית רחובות לכסות את הוצאותיה המשפטיות של המשיבה, בוטנרו אחזקות, בסך 30,000 ₪.