ת"א 9455-03-09

תקציר

העותר ביקש מבית המשפט להוציא צו נגד המשיב, שיחייב אותם להמציא מסמכים ספציפיים ולענות על שאלון, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. המשיב טען כי האגרות שנגבו מוצדקות כהוצאות תשתית, ואילו העותרת טענה כי חלק מאגרות אלה אינן קשורות לשירותים כלשהם הניתנים לה. השופטת, בהחלטה מיום 12.7.2011, קבעה כי יש להסדיר תחילה את השאלה המשפטית בעניין שכר טרחה זה, בטרם ניתן יהיה לדון בבקשת העותר. בעקבות פניות שני הצדדים קבעה השופטת, בהחלטה מיום 7.11.2012, כי שכר הטרחה אכן ישולם ביחס לשירותים הניתנים ושיעורם אינו יכול להיות שרירותי. משכך, הורה השופט למשיב לחשוף מסמכים ספציפיים הנוגעים להשקעות, זכויות קניין ותוכניות פיתוח עתידיות, שהיו רלוונטיים לתיק, ולתת תשובות מלאות לשאלות מסוימות בשאלון, בלוחות זמנים מוגדרים. הצו לא כלל בקשות מיותרות או מיותרות, ולא היה צו להוצאות. החלטה זו התקבלה לאחר שהשופט שקל את הרלוונטיות של המידע המבוקש וניסה לאזן בין הצורך בגילוי לבין הימנעות מנטל מיותר על המשיב.