רע"א 7655/23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, בנימוק שהיא אינה עומדת בקריטריונים להתערבות חריגה. על פי סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט, ערעור על "החלטה אחרת" של בית המשפט המחוזי יתקבל רק אם דחיית הערעור עלולה לפגוע באופן משמעותי בזכויות הצדדים או להוביל לפגיעה פרוצדורלית. בית המשפט ציין כי ככלל יש להגיש ערעורים על פסק הדין כולו, אלא אם קיימות נסיבות המחייבות התערבות מיידית כדי להבטיח הליך הוגן. במקרה דנן, החלטת בית הדין הפרוצדורלי לדחות את הדחייה על הסף בשל תקופת ההתיישנות התקבלה. בית המשפט מצא כי רישומה של קרן היסוד כבעלים של המחוברים, למרות התפתחויות מאוחרות יותר בהליך הפשרה, אינו פוגע בזכויות שהוחזקו בתחילה וכי תקופת ההתיישנות החלה רק לאחר שהתבררו סוגיות הרישום והזכויות. יתר על כן, בית המשפט ציין כי קרן היסוד יכולה להגיש תביעה נפרדת לסעד כספי, שכן הכללים הפרוצדורליים מחייבים פיצול עילות תביעה. עוד ציין בית המשפט כי בית משפט קמא דחה כראוי את הכרעת הדין בהעדר יריבות, והדגיש כי סוגיה מורכבת זו מחייבת בחינה עובדתית נוספת. טענות בדבר "השתק החברה" והחזקת המניות נזקקו לגיבוי עובדתי ומשפטי ברור, המצביע על כך שיש להתייחס אליהן בהליך העיקרי. מאחר שלא התבקשה תשובה, החליט בית המשפט שלא להטיל הוצאות.