עמ"נ 2232-12-13

תקציר

המקרה שלפנינו הוא ערעור בחירות, שבו המערער מערער על תוצאות הבחירות לרשות המקומית. השאלה המרכזית היא קביעת החוק כאשר ספירת הקולות אינה מתיישבת עם פרוטוקול ועדת הקלפי. השופט מתייחס בהרחבה לפסיקה קודמת, ומדגיש את עליונות פרוטוקול ועדת הקלפי על פני דפי ספירת הקולות. פרוטוקולים אלה נתפסים כבעלי משקל רב יותר ונחשבים לתיעוד המרכזי של האירועים בקלפי. לדברי השופט, דפי ספירת הקולות אינם אלא כלי עזר המשמש את חברי ועדת הקלפי למעקב אחר ספירת הקולות. השופט בוחן בנפרד כל אחת מטענות המערער בדבר אי-התאמות במספר קלפיות ומוצא אותן בלתי משכנעות, וקובע כי המערער יכול היה לנקוט בצעדים נוספים בעת ההצבעה לתיקון כל טעות נתפסת, כגון הגשת בקשה לספירה חוזרת או ציון אי התאמות בפרוטוקול. השופטת דוחה גם את הטענה בדבר קולות עודפים שנספרו לטובת המשיב, ולא מוצאת כל ראיה התומכת בטענות אלה. לסיכום, השופט מורה על דחיית הערעור כולו וקובע כי על המערערת לכסות את הוצאות הצדדים האחרים, בסך 30,000 ₪ כל אחד. החלטה זו מתבססת על עליונותם של פרוטוקולי ועדת הקלפי על דפי ספירת הקולות, ועל היעדר ראיות שהציג המערער לתמיכה בטענותיו. השופט מדגיש את חשיבות ההקפדה על חוקי הבחירות ובדיקה רטרואקטיבית של כשרות הבחירות.