רע"א 5912/91

תקציר

במקרה זה התייחס בית המשפט העליון לשאלה האם מבטח יכול לקזז חובות של מעסיק מבוטח כנגד פיצויים לצד שלישי שנפגע בתאונת עבודה. המערערת, חברת ביטוח, הנפיקה מספר פוליסות למעסיק אך לא קיבלה תשלומי פרמיה. למרות הפרמיות שלא שולמו, הפוליסות לא בוטלו, ועובד שנפגע (המשיב) תבע פיצויים. בערכאות הנמוכות יותר היו פסיקות סותרות בשאלה האם המבטחת יכולה לקזז את הפרמיות שלא שולמו למעסיק כנגד פיצויים המגיעים לעובד שנפגע. בסופו של דבר, פסק בית המשפט העליון לטובת המשיבה, והגיע למסקנה כי סעיף 69(א) לחוק חוזה הביטוח אינו מאפשר למבטחים לקזז חובות של מבוטח כנגד נזקים המגיעים לצד שלישי. בית המשפט הדגיש כי תגמולי ביטוח לצד שלישי צריכים להישאר בלתי תלויים בחובות שאינם קשורים שהמבוטח עשוי להיות חייב למבטח, ובכך להגן על זכויותיהם של צדדים שלישיים שנפגעו במצבי פשיטת רגל או פירוק של המבוטח. השופטת דורנר ציינה כי חובתה של המבטחת כלפי הנפגע אינה מושפעת מתביעות כלשהן שיש לה כלפי המבוטח, ובכך חיזקה את התפיסה כי תביעות ביטוח אלה צריכות להתייחס אך ורק לחוזה הביטוח עצמו ולא להתחייבויות חיצוניות. בית המשפט דחה את הערעור, ואישר את זכותו של המשיב לפיצוי מלא ללא ניכויים בגין הפרמיות שלא שולמו.