תפ"ח 20361-03-21

תקציר

בהתבסס על הראיות והנסיבות שהוצגו בכתב האישום המתוקן, קבע השופט מהו מתחם הענישה המתאים לעבירות החבלה בנסיבות מחמירות בכוונה ושיבוש הליכי משפט. השופט ערך בחינה מקיפה, תוך התחשבות בגורמים כגון הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו, חומרת העבירות והנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, לרבות אופיים, אופיים ותוצאותיהם של מעשי הנאשם, וכן מדיניות הענישה הרווחת. השופט התחשב גם בנסיבות שאינן קשורות לעבירות, כגון פרטיו האישיים של הנאשם, עברו הפלילי הנקי, מצבו הנפשי והודאתו וחרטתו. נמצא כי טווח הענישה ההולם למעשיו של הנאשם נע בין 5 ל-8 שנות מאסר, לצד עונשים נוספים. השופטת הכירה בהסדר הטיעון בין התביעה לנאשם, שהציע עונש של 6.5 שנות מאסר, ולאחר שיקול דעת מעמיק קבעה כי הוא סביר ומכבד את טווח הענישה הראוי. בקביעת העונש ההולם לנאשם, הציבה אותו השופטת ברף התחתון של הטווח שנקבע, בהתחשב בגורמים כגון עברו הנקי של הנאשם, הודאתו והמצוקה הנפשית שנגרמה לו עקב מעצרו. השופט הדגיש את הצורך בענישה מוחשית המכירה בנסיבות המקרה תוך השגת תוצאה עונשית מידתית וראויה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 63 חודשי מאסר, ספירה ממועד מעצרו. בנוסף, בית המשפט הטיל מספר עונשי מאסר על תנאי שנעו בין 18 ל-3 חודשים, מותנים בהתנהגותו הטובה של הנאשם ובהימנעות מביצוע עבירות נוספות. כמו כן חויב הנאשם לשלם פיצויים לנפגע בסך 20,000 ₪, המתפרסים על פני חמישה תשלומים חודשיים. השופט דחה את בקשת התביעה להטיל קנס בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם. ההחלטה התקבלה פה אחד בין השופטים, והנאשם קיבל הודעה על זכותו לערער על פסק הדין בתוך 45 יום לבית המשפט העליון.