ה"פ 41820-03-19

תקציר

העותרים, זוג קשישים, ביקשו לתקן את מקום לידתם במרשם האוכלוסין מאיראן לעיראק, שינוי שלטענתם משקף את מקום לידתם האמיתי. הם מסרו עדויות ותצהירים בעל פה מהם ומבני משפחתם, בהם בני דודים, שמסרו כי מוצאם של בני משפחתם בבגדאד שבעיראק וכי הם עלו לישראל דרך איראן בשנות החמישים. העותרים הסבירו כי הטעות במרשם אירעה ככל הנראה בשל הכאוס של אותה תקופה והאנאלפביתיות של הוריהם, שלא יכלו לברר את מקום מוצאם האמיתי במהלך תהליך הרישום. הם גם הציעו הסברים הגיוניים לקיומם של מסמכים המעידים על איראן כארץ מוצאם. השופט מצא את גרסת העותרים משכנעת, אמינה ועקבית, וציין כי היא נתמכה על ידי מספר עדים ללא עניין אישי בתוצאה. יתר על כן, גם שמות המשפחה והמבטאים של העותרים, לדעת השופט, הצביעו על מוצא עיראקי. השופט הכיר בכך שבדרך כלל ניתנת עדיפות למרשם האוכלוסין, אך במקרה זה הביאו העותרים די ראיות כדי להפריך את חזקת התקינות שהוצמדה לפרטי המרשם. השופט הגיע למסקנה כי האמת והדיוק העובדתי של מקום לידתם של העותרים צריכים לבוא לידי ביטוי במרשם האוכלוסין, מה גם שהיו סתירות ברישום הקיים, כאשר חלק מהמסמכים ציינו את עיראק כמקום מוצאם. בכך פסק השופט לטובת העותרים, והורה על תיקון מקום לידתם במרשם האוכלוסין וכל המסמכים הרשמיים הדרושים כך שישקפו את מדינת עיראק. פסק הדין נחשב לתעודה ציבורית לצורך ביצוע שינוי זה.