ת"א 56616-03-24

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה לביטול פסק בוררות בהתבסס על העילות המפורטות בחוק הבוררות. תחילה התייחסה השופטת לטענה בדבר שיהוי בהגשת בקשת הביטול, וקבעה כי יש לראות את הבקשה כאילו הוגשה במועד בשל היעדר אישור קבלה והזדמנות לאחר מכן לתקן ליקויים בתוך שבעה ימים, כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018. באשר לעילות הביטול הנטענות, מדגישה השופטת את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בפסקי בוררות, ומפרשת את הוראות הביטול בצמצום. טענות המבקש כנגד קביעותיו העובדתיות ומסקנותיו המשפטיות של הבורר מאופיינות כערעוריות באופיין ואינן מצדיקות ביטול. השופט מציין כי פסקי דין המנוגדים לדין המהותי, כפי שנטען על ידי המבקש, אינם מהווים עילה תקפה לביטול אלא אם הבורר מתעלם במודע מהדין, מה שאין כן כאן. פסק הדין מתייחס גם לטענות של הבורר על חריגה מסמכותו, היעדר החלטה בעניינים שהוגשו לבוררות ופסקי דין המנוגדים לתקנת הציבור, מפרש את עילות הביטול בהתאמה באופן מצמצם ואינו מוצא אף אחת מהן ישימה במקרה זה. השופט דוחה גם את טענות המבקש תוך שימוש בסעיפים 24(10) לחוק הבוררות ו-30 לאותו מעשה, אשר אינם נחשבים כמצדיקים ביטול בנסיבות אלה. בהגיעו למסקנה כי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת ביטול תקפה, דוחה השופט את הבקשה לביטול פסק הבוררות. אשר על כן, פסק הבוררות בתביעות בדבר שולחן האיזון מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין חלקי. המבקש חויב בהוצאות המשיבים בסך של 20,000 ₪, תוך השלכות על עיכוב בתשלום. פסק הדין מתייחס רק למערכת היחסים שבין המבקש לבין המשיבים, שכן אחיו של המבקש, יוסף ברחל, אינו צד לבקשת הביטול.