ע"א 575/78

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעה שהגישה אישה, שנישאה לבעלה המנוח בשנת 1959, בבקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו כספים מסוימים בחשבונות מט"ח המוחזקים בבנק דיסקונט אינם חלק מעיזבונו של בעלה המנוח. המערערת ביקשה מבית המשפט להצהיר כי הסכומים, ובהם 34,481 מארק גרמני, הם רכושה הבלעדי או רכושה של בתה מנישואים קודמים. שופט בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של המערערת וקבע כי היא לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה וכי עדותה מכילה סתירות ואינה אמינה. השופט הגיע למסקנה כי העדויות נערכו במשותף ושיקפו מצג אמיתי של המצב העובדתי. בנוסף, ציינה השופטת כי המערערת הוציאה סכומים ניכרים מהחשבון המשותף על מתנות לקרוביה ונסיעות אישיות, ולא התגברה חזקת השותפות בחשבונות משותפים. גם הערעור על פסק דין זה נדחה. ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית המשפט המחוזי בדבר מהימנות עדותו של המערער ופרשנותה של הראיה. המערער חויב לשלם למשיבים הוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין נכבד בסך 20,000 ל"י, שגם ערכאת הערעור מצאה לנכון בהתחשב בנסיבות. זכויותיה של בתו של המערער לסכומים בחשבון המשותף לא נקבעו, שכן עניין זה לא הועלה בתביעה המקורית. פסק הדין הסופי חיזק את החלטת בית המשפט המחוזי, ואישר כי תביעת המערערת נגד עיזבון בעלה המנוח נכשלה, והיא נושאת בהוצאות המשיבים הן בערעור והן במשפט המקורי.