ב"ל 39719-07-23

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על החלטתן של שתי ועדות הנוגעות לתביעות המערערת לנכות מעבודה ולקצבת ניידות. המערער טען לזיוף והציג אמירות כלליות ללא ראיות התומכות בטענותיו, שבית המשפט ראה בחומרה. ההיבט הנפשי של המקרה הוחזר לוועדה לבחינת מסמכים נוספים, כאשר גם התחום האורתופדי והנכויות הנוירולוגיות היו נתונים לבחינה מחודשת של הוועדה בשל ליקויים מסוימים שזוהו בהחלטותיה. בית המשפט דחה את טענות המערער במועד ההכרה הרטרואקטיבית במצבו. היא גם דחתה את בקשתו שבית המשפט יקבע בעצמו את מוגבלותו ובמקום זאת החזיר את התיק לוועדות. כמו כן, הערר על החלטת ועדת הניידות נדחה אף הוא, שכן נמצא כי הוא מבוסס על שיקול דעת רפואי מקצועי. טענותיו הנוספות של המערער בדבר מעשים פליליים ורשלנות לא טופלו, שכן הוא לא סיפק מקור סמכות לבית המשפט לדון בהן. לבסוף, הוחזר עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים ולוועדת הניידות לדיון נוסף, תוך מתן הנחיות ספציפיות לעניין מסמכים, קביעת נכות וסעיפי ירידת ערך. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, למרות התנהלותה המכבידה של המערערת, בשל התוצאה בעניין ועדת הניידות.