בש"פ 8584/00

תקציר

במקרה זה הוגש נגד המשיבים כתב אישום בגין התפרעות וסיכון חיים בציר תחבורה במהלך עימותים בירושלים. לאחר 31 יום ממעצרם הורה בית המשפט על שחרורם המותנה למעצר בית, תוך הפעלת סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי טרם החל משפט בתוך 30 יום מיום מעצרם. כתב האישום הוקרא ללא צורך בתגובה, ולאחר מכן מונו סנגורים. לאחר בחינה מחודשת, דחה בית המשפט את בקשת המדינה להמשך המעצר עד למשפט, שכן נקבע כי המשפט החל עם הקראת כתב האישום. המדינה ערערה וטענה למעצרם מחדש של המשיבים, ואילו המשיב מס' 1 ערער על תנאי השחרור המגבילים. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, והדגיש כי החזרת אדם למעצר לאחר שחרורו אינה שכיחה ושמורה בדרך כלל להפרות ספציפיות או לנסיבות מדאיגות חדשות. מאז שחרורם מילאו המשיבים את כל התנאים, ולא נשמעו איומים חדשים. למרות חומרת סעיפי האישום נגדם, נוכח הרגיעה שלאחר שחרורם ואופי מעצר הבית שלהם, לא הייתה סיבה מוצדקת להאמין כי נשקפת מהם סכנה מיידית. לפיכך דחה בית המשפט את שני הערעורים, והותיר את מעצר הבית של המשיבים בתנאים שנקבעו.