פ"א 45876-02-19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במחלוקת על צו הריסה לבנייה בלתי חוקית. המערער טען, כי החלטת בית משפט קמא להמשיך ולעכב את צו ההריסה אינה מוצדקת. עם זאת, השופט פסק לטובת המשיב ומצא הצדקה מספקת לעכב את ההריסה. השופט הכיר בכלל לפיו עבירות תכנון ובנייה מחייבות הריסה מיידית, אך גם הכיר בכך שייתכנו מקרים חריגים שבהם יש מקום לעיכוב. במקרה דנן, עמד המשיב בפני השתלשלות אירועים שלא הייתה בשליטתו, וניסה באופן אקטיבי להכשיר את הבנייה בהסכמת המערער. זאת ועוד, המערערת הסכימה שוב ושוב לעיכובים בביצוע, והמשיבה השקיעה משאבים רבים על מנת לעמוד בתנאי האישור הנדרשים להכשרת הבנייה. השופטת הדגישה את הצורך בהגינות מינהלית, שתאפשר למשיב זמן להשלים את ההליך התכנוני. בנוסף, היעדרה של טענה עקרונית מצד המערערת בדבר היעדר אפשרויות תכנוניות ותקופת ההארכה המתונה שהעניק בית משפט קמא היו גורמים מכריעים. השופט הגיע למסקנה כי בנסיבות העניין מדובר במקרה חריג, המצדיק עיכוב נוסף של צו ההריסה, ולכן דחה את הערעור.