ת"א 37889-05-10

תקציר

המחלוקת נסובה על הסכם מיזם משותף כושל למימון עסקאות יבוא-יצוא שנחתם ביום 20.1.2009 בין חברה בע"מ לבין בעלי מניותיה (הנתבעים) וחברה זרה הרשומה בסלובקיה (התובעת), להקמת חברה משותפת. על פי ההסכם, התובעת הייתה אמורה להעמיד לחברה החדשה מימון של מיליון דולר בארבעה תשלומים ולהחזיק ב-74% ממניותיה. הנתבעים היו אמורים לממן את השאר ולהחזיק ב-26% מהמניות, והמנכ"ל יהיה מצד הנתבעים, ינהל את הצד המקצועי ויכשיר את נציג התובעת. החברה החדשה הייתה אמורה לקבל גם תעודת רישום של נותן שירותי מטבע, מה שלא קרה. המיזם המשותף נמשך זמן קצר וגרם להפסדים. התובעת לא העבירה את מלוא סכום המימון בהתאם להסכם, בעוד הנתבעים מואשמים בכך שהשתמשו בחברה ובכספיה לטובתם ומשכו סכומים גדולים שלא כדין. הנתבעים טוענים כי התובעת אינה זכאית לכספים כלשהם שכן החברה לא הניבה רווחים. בית המשפט מינה מומחה לבדיקת אי ההתאמות החשבונאיות. ממצאי המומחה הראו כי הנתבעים משכו מהחברה סכום כסף משמעותי, לרבות הלוואות והוצאות המסווגות כדמי ניהול. בית המשפט קיבל את ממצאי המומחה וקבע כי הנתבעים משכו כספים שלא כדין מהמיזם המשותף. עוד קבע בית המשפט כי הימנעותו של התובע מהעברת מלוא הסכום בהתאם להסכם אינה מצדיקה את פעולות הנתבעים, ותביעתם לקיזוז נדחתה מאחר שלא הוזכרה בכתב ההגנה. התובעת הייתה זכאית להחזר הכספים שהועברו, אשר בית המשפט חישב כ-1,875,308 ש"ח, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות משפט בסך 200,000 ש"ח, שישולמו על ידי הנתבעים ביחד ולחוד. פסק דין זה מחייב, והנתבעים חויבו לשלם לתובע את הסכומים האמורים.