רע"א 4376-11-14

תקציר

המבקשים והמשיב היו מעורבים בתביעה כספית בגין הפרת התחייבויות בסך 2,255,646 ₪. המבקשים, הנתבעים, ביקשו מבית המשפט לחייב את המשיב להעמיד ערבות בשיעור של 10% מסכום התביעה (110,000 ₪) בהתאם לשיעור המינימום המומלץ הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין, וזאת בשל קשייה הכספיים החמורים של המשיב והפסקת פעילותו. בית משפט קמא נעתר לבקשתם בחלקה, והורה למשיב לשלם ערבות בסכום נמוך יותר של 20,000 ₪. משלא היו שבעי רצון מההחלטה, ערערו המבקשים, בטענה כי שגה בית משפט קמא ביישומם של כללי הערבות לחברות ובקביעת הסכום. משכך, ביקש המשיב לדחות את הערעור בטענה כי הוא אינו מוצדק וכי מדובר בניסיון לחסום את גישתם לבית המשפט. עוד טען המשיב כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור בהעדר תצהיר תומך, אשר הוגש מאוחר יותר על ידי המבקשים לאחר שהמשיב עשה כן. ערכאת הערעור, לאחר שדנה בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, דחתה את הערעור. בית משפט קמא מצא כי בצדק איזן בין מצבו הכלכלי של המשיב לבין סיכויי התביעה, והצדיק את סכום הערבות. עוד ציין ערכאת הערעור כי בהמשך יוכלו המבקשים לבקש להגדיל את סכום הערבות ככל שהתיק יתקדם. המבקשים חויבו לשלם למשיב הוצאות בסך 3,000 ₪, ואת יתרת סכום הערבות שהופקדה היה אמור להשיב למבקשים.