בג"צ 4047/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא של בית משפט ישראלי, הדוחה עתירה נגד החלטת הממשלה לשלול היתרים מתושבי רצועת עזה. בעתירה נטען כי ההחלטה התקבלה ללא עריכת בדיקות ביטחוניות פרטניות, בניגוד לפסיקות קודמות. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי החוק מסמיך את שר הפנים לקבוע מסוכנות על פי אזור מגוריו של המבקש, ללא צורך בעריכת בדיקות פרטניות, במיוחד כאשר קיים מצב ביטחוני עוין. זאת, בהמשך לפסיקות קודמות בנושא, בהן נקבע כי ניתן לדחות את הבדיקה הפרטנית עד לשינוי המצב הביטחוני. עוד טענו העותרים כי ההחלטה יוצרת "סיכון שנקבע" בלתי מורשה למי שרשומים כתושבי רצועת עזה, גם אם אינם מתגוררים בה בפועל, אך בית המשפט קיבל את עמדת המדינה לפיה החוק תומך בהבחנה זו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי החלטת הממשלה חלה על בקשות שהוגשו אך טרם הושלמו, שכן לשר הפנים כבר הייתה סמכות לקבוע קביעות אלה על סמך מקום מגוריו של המבקש. השופטים, בראשות הנשיאה מ' נאור, הדגישו כי מדובר בדעת רוב, ומקרים פרטניים לא נדונו, אלא השאירו זאת לבית המשפט לעניינים מנהליים. השופטת א' חיות והשופט נ' הנדל הסכימו עם פסק הדין.