ת"א 25558-03-12

תקציר

התובעים רכשו דירת מגורים מהנתבעים וגילו ליקויי בנייה. הם טענו לפיצויים בסך 120,881 שקל, ואילו הנתבעים טענו כי עלות התיקונים נמוכה מ-1,500 שקל. הנושא העיקרי היה אריחי הריצוף, שלטענת התובעים היו מחוספסים וקשים לניקוי. בית המשפט מינה מומחה שמצא ליקויים מסוימים והעריך את עלויות התיקון ב-1,450 שקל. עוד מצא המומחה כי האריחים אינם פגומים וניתן להסיר את הלכלוך באמצעות חומר ניקוי תקני, דבר הסותר את טענת התובעים. התובעים נמנעו מלהביא ראיות ולהעיד, ואילו המומחה מטעם הנתבעים נחקר חקירה נגדית מקיפה. בית המשפט קיבל את עמדת הנתבעים וציין כי התובעים לא הוכיחו את טענותיהם והאריחים אינם בלתי מתאימים לריצוף. בנוסף, האיחור של התובעים להתלונן על הנושאים והיעדר ראיות הקושרות את הנתבעים לליקויים הנטענים פעלו נגדם. בית המשפט פסק לתובעים 1,450 ₪ בגין ליקויים ו-1,000 ₪ בגין עוגמת נפש, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעים ולצד ג' 6,000 ₪ כל אחד כשכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה על בסיס הפער המהותי בין סכום התביעה לבין הנזקים בפועל, לצד שיקולי צדק ומדיניות משפטית. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.