ה"פ 62559-02-17

תקציר

המבקשים ביקשו סעד ביניים בסכסוך עסקי, אך בקשתם הייתה מטעה שכן הושמטו ממנה עובדות מהותיות. הסוגיה המרכזית הייתה פעולתה החד-צדדית של המבקשת לנתק את ניכיון השיקים והקופה ממערכת המחשוב של המשיב, מהלך שהוגדר בחוזה כהפרה יסודית. הפרה זו, יחד עם מערכת היחסים החריפה בין הצדדים, הצדיקה את החלטת המשיב לנתק את הקשר. בית המשפט קבע כי כפיית המשך שיתוף פעולה עסקי בנסיבות כאלה אינה ראויה, שכן אין לחייב את הצדדים לקיים מערכת יחסים בניגוד לרצונם. במקום זאת, פיצוי כספי יכול להספיק. פסקי דין קודמים ביססו תקדים זה, שחל הן על זכיינים והן על זכיינים. יתר על כן, טענות המבקשים לנזק בלתי הפיך אם יבוטל החוזה נמצאו כניתנות לפיצוי כספי ולא הצדיקו כפיית המשך פעילות משותפת. מאחר שגם המבקשים הציגו מצג שווא של העובדות, בקשתם לסעד ביניים נדחתה, והם חויבו לכסות את הוצאות המשיב. החלטה זו התיישבה עם פסיקה מבוססת בסכסוכים עסקיים, והדגישה כי חומרת ההפרה והפרת האמון הצדיקו את מעשיו של המשיב.