ה"פ 1212/05

תקציר

הסכסוך בין טובית דרור נכסים בע"מ לבין שותפיה בפרויקט נדל"ן בפתח תקווה נסב סביב גודל היחידה שהוקצתה לטובית והתשלומים שעליה לתרום לפרויקט. לאחר הליך בוררות ממושך, הוציא הבורר פסק סופי שקבע כי חלקה של טובית בהוצאות הפרויקט יעמוד על 5.2335%, בהתבסס על שטח השקילות המגיע לה (696 מ"ר) לעומת שטח השקילות שהתקבל בפועל (661.87 מ"ר). טוביט הגיש בקשה לביטול פסק הבורר, בטענה כי הבורר חרג מסמכותו וכי הנסיבות מצדיקות את ביטול פסק הבוררות. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענותיה של טובית. זכותו של הבורר לקבל את ההחלטות שקיבל, ולא הייתה חריגה משיקול דעתו רק משום שהחלטותיו לא עלו בקנה אחד עם רצונה של טובית. בית המשפט הדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות בפסקי בוררות וקבע כי עצם אי שביעות הרצון מהתוצאה אינה מהווה עילה מוכרת מבחינה משפטית לביטול. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיה של טובית בנוגע לפסיקת הבורר בעניין הריבית וההוצאות, וקבע כי מדובר בערעור במסווה ובשמירה על שיקול דעתו של הבורר. הבקשה לביטול פסק הבוררות הסופי נדחתה, ובית המשפט אישר את פסק הבורר, ופסק למשיבים גם שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ ונטל כספי נוסף.