ע"א 51431-01-24

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב תביעה להשבת דמי בנייה בסך 118,886 ₪. התובע, שהשתתף במכרז ממשלתי לפרויקט בנייה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן", ביקש ליהנות מפטור רגולטורי המאפשר לזוגות צעירים, עולים ומפונים לשלם אגרת היתר בנייה מופחתת. הרשות המקומית סירבה להחזיר את האגרה, מה שהוביל את התובע לערער לבית המשפט. בית המשפט ניתח בהרחבה את תכליתו של הפטור הרגולטורי, ובחן את מעורבות המדינה בפרויקט הבנייה. נקבע כי המדינה יזמה את המכרז, פיקחה מקרוב על תהליך הבנייה וקבעה בקפידה את הקריטריונים לרכישת דירות, דבר המצביע על התערבות משמעותית של המדינה. חוברת המכרז, המשתרעת על פני כמאה ושמונים עמודים, שימשה עדות למעורבותה הכוללת של המדינה. יתר על כן, בית המשפט פירש את כוונת התקנה והכיר בכך שהיא נועדה להקל על בנייה עבור קבוצות סוציו-אקונומיות ספציפיות, לרבות זוגות צעירים. תוכנית "מחיר למשתכן", שנועדה לסייע לזוגות צעירים חסרי בית ברכישת דירות, נחשבה תואמת את תכלית התקנה. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי הפרויקט נופל בגדר הפטור, מה שמזכה את התובע בהפחתת שכר טרחה בשיעור של 50%. בנוסף, דחה בית המשפט טענות נגדיות שהעלתה המשיבה, לרבות הצורך באישור מפורש של הרשות המקומית או של משרד הבינוי והשיכון, בהתחשב בדרישות פורמליסטיות שאינן נחוצות במקרה זה. גם טענת המשיב כי קבלת טענת התובע תביא לשיפור רטרואקטיבי של תנאי המכרז נדחתה, שכן התנאים לא נקבו מלכתחילה בגובה שכר הטרחה. בית המשפט התייחס גם לעיתוי התביעה, שהוגשה ארבע שנים לאחר תשלום האגרה, וקבע כי חלוף הזמן אינו מצדיק את דחיית התביעה, מה גם שתביעות כאלה נדונות בדרך כלל בשנות תקציב מאוחרות יותר. בסופו של דבר, הערעור התקבל, והמשיבה חויבה לפצות את התובע בסך 89,304 ₪, בניכוי ריבית מיום 14.9.2017 ועד למועד התשלום בפועל. כן חויב המשיב בכיסוי הוצאותיו המשפטיות של התובע ושכר טרחה מסוים.