עש"ם 2868/04

תקציר

המערער, מפקח על בתי ספר יסודיים במחוז דרום מטעם משרד החינוך, הורשע על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות משמעת הקשורות להטרדה מינית לפי סעיפים 17(2) ו-17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963. הוא קיבל נזיפה חמורה, פוטר לאלתר ונפסל מלשמש בתפקידי הוראה או מינהל במשרד החינוך למשך חמש שנים. המערער ערער על הרשעה זו, ולחילופין טען לעונש קל יותר. האישום הראשון נגד המערער היה כי הטריד מינית מורה, ש.ג., בעקבות פגישה. הוא החמיא לה, נגע בה בצורה לא הולמת וניסה לנשק אותה בניגוד לרצונה. בית המשפט מצא את גרסתה של ש.ג. אמינה והרשיע את המערערת בהטרדה מינית. אשר לאישום השני, זיכה בית המשפט את המערער מאשמת הטרדה מינית של מורה אחר, א.כ., מחמת ספק, אך הרשיע אותו בהתנהגות שאינה הולמת עובד ציבור. בית המשפט מצא כי למרות שא.כ. לא הייתה כפופה ישירה שלו, למערערת הייתה סמכות עליה והקשר הרומנטי ביניהם יצר ניגוד עניינים. טענות המערער על מהימנות גרסאות המתלוננים לאירועים, ובפרט בדבר סתירות בעדויותיהם, נדחו. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו ערכאת ערעור ואין להתערב בממצאים העובדתיים או בהערכות המהימנות של הערכאה הנמוכה יותר, אשר נהנתה מהיתרון לראות ולשמוע את העדים. חומרת אמצעי המשמעת נשמרה אף היא, נוכח חומרת העבירות, מעמדו והשפעתו של המערער במשרד, וניצולו לרעה של תפקיד זה. נסיבותיו האישיות של המערער נלקחו בחשבון על ידי בית המשפט, אשר בחר שלא להטיל עיצומים כספיים כלשהם. הערעור, הן על ההרשעה והן על גזר הדין, נדחה במלואו.