בש"א 5730/06

תקציר

עניינה של התביעה בסכסוך בין שלושה משיבים, מר עמוס פרי, גב' רות וקסמן ומר יוחאי פרי, לבין המבקשת, ועידת התביעות היהודיות החומריות נגד גרמניה בע"מ, בנוגע לניהול תביעות רכוש. המשיבים, שהם הזוכים על פי צוואתה של הגב' מינה שכטר ז"ל, טענו כי המבקשת, שפעלה כנאמנה לרכוש יהודי בגרמניה, הפרה את חובות הנאמנות שלה בכך שלא טיפלה כראוי בתביעות זכויות הקניין שלהם. המבקש טען כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום המתאים לתיק וכי לבית המשפט הגרמני סמכות שיפוט. עם זאת, בית המשפט חלק על כך, וקבע כי הפורום הישראלי הוא אכן המקום המתאים למקרה. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, ההבחנה בין סניפי המבקשים בפרנקפורט ובתל אביב לא הוצגה לציבור באופן ברור, ולכן סביר להניח כי עסקינן במקשה אחת. שנית, התביעה נגעה בעיקר למערכת היחסים שבין המשיבים למבקש, ולהפרה הנטענת של חובות האמונים, ולא לסוגיית זכאותם של המשיבים לפיצויים מממשלת גרמניה. לפיכך, הקשר לגרמניה לא היה מהותי כפי שטען המבקש. בנוסף, ניהול המשפט בישראל לא יגרום לקשיים משמעותיים, שכן ניתן יהיה להתגבר על הבדלי שפה ומשפט. יתר על כן, העברת התיק לבית המשפט הגרמני עלולה לפגוע בזכויות הפרוצדורליות של ניצולי שואה או צאצאיהם שעשויות להיות להם עילות תביעה נגד המבקש. לבסוף, למערכת המשפט הישראלית יש אינטרס אינהרנטי לדון בעניינים ייחודיים לעם היהודי, ולהבטיח כי המשמעות הרחבה יותר של מקרים כאלה תובן במלואה. משכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקשים והורה להם לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, ללא קשר לתוצאת התיק העיקרי.