ת"א 55450-03-20

תקציר

פסק הדין מוצא את הנתבע, רואה חשבון במקצועו, התרשל בטיפול בענייני התובעים. לגופו של עניין, הנתבע לא דיווח על עסקת העברת מניות והקצאה הדדית בין שניים מהתובעים – מחדל שהיווה הפרת חובת הזהירות שלו כלפיהם. העברת המניות מהתובע 2 לתובע 1 הייתה צריכה להיות מדווחת בתוך 30 יום כאמור בסעיף 104א לפקודת מס הכנסה כדי למנוע אירועי מס. עם זאת, הנתבעת לא דיווחה על העסקה ולא ביצעה את הקצאת המניות הנדרשת בתובעת 1. מחדלים אלה הביאו לתשלומי מס פוטנציאליים של 6,496,654 ₪ עבור התובעים. השופט קובע כי התובעים רשאים לפנות לאנשי מקצוע אחרים כדי לתקן את מחדלי הנתבע, שהיוו התעלמות ארוכת טווח מפקודת מס הכנסה. לתובעים נגרמו הוצאות בסך 355,884 ₪ הוצאות משפטיות וחשבונאיות לתיקון המצב, והשופט מורה לנתבעת לשלם סכום זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 31.3.2020 ועד למועד התשלום בפועל. התובעים תבעו גם פיצויים בגין אובדן הזדמנויות נדל"ן, זמן ותשומות עבודה עקב רשלנות הנתבעת, בסך 940,366 ₪. עם זאת, השופטת דוחה טענה זו, בנימוק של משכו הקצר של המשבר והיעדר ראיות הקושרות את הפסקת הפעילות הנדל"נית דווקא למחדלי הנתבעת. בנוסף, השופט פוסק 70,000 ₪ לתובעים 3 ו-4 בלבד, ולא לחברות, בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב רשלנות הנתבעת. סכום זה מהווה 20% מהפיצוי הממוני, בעקבות מנגנון פיצוי קבוע בגין עוגמת נפש. לבסוף, השופט אינו מאשר את בקשת התובעים להוצאות משפט טרם הגשת התביעה, ומציין כי ההליך המשפטי כולו, לרבות הפעילות לפני התביעה, כבר נלקח בחשבון בסך העלויות ושכר הטרחה שנקבעו בפסק הדין. הסכום הכולל שנפסק לתובעים, כולל שכר טרחת עורך דין, מגיע ל-42,000 ₪, בנוסף ל-355,884 ₪ ו-70,000 ₪ בגין עוגמת נפש. הנתבע נדרש לשאת בהוצאות אלה.