ת"א 58886/07

תקציר

התובע, יחד עם אשתו, רכשו רכב והשיגו שיק בנקאי מהבנק הנתבע לפירעונו. זמן קצר לאחר מכן טען הרוכש כי הצ'ק נגנב וביקש צ'ק חדש. הבנק הסכים, אך ביקש מכתב שיפוי. לאחר מכן התגלעו שורה של סכסוכים משפטיים, כאשר התובע טען כי דרישת הבנק אינה חוקית וגורמת לו עוגמת נפש והפסד כספי. הוא תבע פיצויים בסך 200 אלף שקל. הבנק הנתבע טען כי התנהלותו הייתה כדין וטענות התובע משוללות כל יסוד. בית המשפט מצא כי התנהגות הבנק הייתה סבירה ובהתאם לתקנות הבנקאיות. עוד נקבע כי עוגמת הנפש וההפסדים הכספיים של התובע נבעו מיחסיו המורכבים עם מוכר הרכב, שהבנק לא היה אחראי להם. זאת ועוד, ההליכים המשפטיים שניהל הבנק נגד התובע לא היו לשון הרע, שכן מדובר בהתנגדויות לגיטימיות שהובעו בשפה מתונה. מאחר שהתובע לא הצליח לבסס את תביעות הנזק שלו והבנק לא היה אחראי לבעיות שלו עם המוכר, השופט דחה את התביעה. התובע חויב לשלם לבנק הוצאות בסך 8,000 ₪, כולל מע"מ, ריבית והצמדה.