ת"א 43694-04-16

תקציר

בעל חלקת המקרקעין, התובע, תבע את בנו, הנתבע מס' 4, ושלושה נתבעים נוספים, בטענה כי חתימתו על ייפוי כוח, אשר אישר לבנו למכור חלק מזכויותיו במקרקעין, זויפה. התובע דרש לבטל את המכירה ולהשיב לו את זכויותיו במקרקעין. הנתבע מס' 4 הודה בזיוף תעודת הזהות של אביו ובביצוע מעשי מרמה, אך הנתבעים האחרים טענו כי טענת התובע משוללת כל יסוד. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי חתימת התובע על ייפוי הכוח אכן זויפה וכי הוא לא אישר את המכירה. למרות סתירות בעדותו של התובע, קיבל בית המשפט את גרסתו לאירועים, בהתחשב בפשטותו ובחוסר יכולתו לקרוא או לכתוב, ומצא כי נפל קורבן למעשי המרמה של בנו. עם זאת, בית המשפט מצא גם כי התובע לא כתב הערה בדבר צו מניעה זמני, שאסר על המשך מכירת הקרקע, בתקופת החגים, ומכאן שלא יכול היה למנוע את המכירה לנתבעים 5 ו-6. השופט פסק לטובת התובע, ביטל את המכירה לנתבעים 1 עד 3 והחזיר את זכויותיו של התובע, למעט השטח שנמכר לנתבעים 5 ו-6, אשר רכשו את הקרקע בתום לב ובערך. בנוסף, הורה בית המשפט לנאשם מס' 4 לשלם הוצאות משפט לשתי קבוצות הנתבעים. צו המניעה הזמני נותר על כנו עד לרישום זכויותיו של התובע, ולאחר מכן הוא נקבע כבטל.