ת"פ 6436-12-22

תקציר

השופט החליט כי למרות שהנאשמים ביצעו את העבירה המיוחסת להם, הם לא יורשעו. ההחלטה שלא להרשיע מתבססת על נסיבות העבירה, חומרתה הנמוכה והרקע לאירוע. השופטת מדגישה כי מדובר באירוע ייחודי שאינו משקף דפוס התנהגות, בהתחשב בכך שבני הזוג גרושים מזה שנים רבות, וזהו אירוע ראשון מסוגו במערכת היחסים שלהם לאחר הגירושין. זאת ועוד, האיום שהשמיע הנאשם לא היה אלים פיזית אלא כלל אמירות מכוערות ואלימות שנבעו מבקשת המתלונן שהנאשם ישנה את כתובתו לצורך משלוח דואר. השופט לוקח בחשבון גם את פוטנציאל הנזק שעלול להיות להרשעה על חייו של הנאשם, בעיקר מבחינת העסקתו ושיקומו. בהתחשב בכך שהנאשם עשה מאמצים אמיתיים למצוא עבודה ולהיטיב את מצבו, השופט סבור כי הרשעה עשויה להשפיע באופן משמעותי על יכולתו למצוא עבודה, ולפיכך לשקם את חייו. פגיעה פוטנציאלית זו נתפסת כבלתי מידתית ביחס לאופי העבירה, ולכן מוותרים על הרשעה. במקום זאת, יוטל על הנאשם פיקוח שירות המבחן וייגזרו עליו 140 שעות עבודות שירות. עוד מוסיפה השופטת כי ביטול ההרשעה יכול להוות תמריץ חיובי לנאשם להמשיך בהליך הטיפולי ולמצוא תעסוקה, שהיא אינטרס הן של הנאשם והן של המתלוננת.