ע"א 55042-12-15

תקציר

פסק הדין דן בערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות בקשה לביטול פסק דין משנת 2007 המורה לאביהם המנוח של המערערים לשלם פיצוי כספי למשיבים. המערערים טענו כי פסק הדין הושג במרמה וביקשו להציג ראיות חדשות לתמיכה בטענתם. בית המשפט העליון, בפסק דינו, התמקד בעקרונות המתנגשים של סופיות הדיון מול הצדק וחקר האמת. צוין כי טענות לביטול פסק דין נבחנות בזהירות רבה וניתנות במשורה. בית המשפט קבע שלושה תנאים לביטול פסק דין שהושג במרמה או על סמך ראיות חדשות: מהימנות הראיות התומכות בטענה, נחיצות הראיה והשקידה הסבירה להשגתה. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערים, אך בית המשפט העליון חלק על כך ומצא כי הראיות הקיימות, לרבות תצהיר ושיחות מוקלטות, מצביעות על התנהלות חמורה העולה בקנה אחד עם טענת המרמה של המערערים. בית הדין קבע כי אין לאשר את הבקשה לדחייה על הסף ללא בחינה מעמיקה יותר של חומר הראיות. הוחלט כי יש להחזיר את התיק לבית המשפט קמא על מנת לשמוע את עדותו של עורך דין מרכזי המעורב ולאחר מכן להחליט אם לדחות את התביעה או לדון בה לגופה. פסק דינו של בית משפט קמא בוטל, והמשיבים חויבו לפצות את המערערים על כל הוצאות המשפט שייגרמו להם. בנוסף, לא נפסקו הוצאות לבית המשפט לערעורים, וכל הפיקדון היה אמור להיות מוחזר למערערים. השופט צ' סעב חלק על דעת הרוב.