ת"א 68570-12-21

תקציר

בית המשפט מתחיל בהערכת סמכות השיפוט המהותית של התיק, אשר נקבעת על ידי התביעה ותלויה בהיקף הלגיטימי של התביעה. במקרה זה, התביעה מתמקדת באירועים סביב הסכם פשרה ומעורבים בה חמישה נתבעים. טענות התובע כנגד הנתבע מס' 5 עומדות במוקד פסק דין זה. כתב התביעה של התובע כולל טענות עובדתיות סותרות. בסעיפים 32 ו-33 נטען כי הנתבע מס' 5 הצהיר כי החזיק 950,000 ₪ בחשבון נאמנות לצורך קיום הסכם פשרה, אך טענות אלו סותרות. בסעיף 32 נטען כי הצהרה זו הייתה מצג שווא, ואילו בסעיף 33 נטען כי האמירה הייתה עובדתית וכי הנתבע הוא נאמן. מאחר שהתובעת לא הגישה תצהיר לתמיכה בטענותיה הסותרות, כנדרש בחוק, קובע בית המשפט כי יש לדחות אחת מטענותיה אלה. השופטת מציינת כי טענת התובע בדבר מצג שווא היא ראשונית ויש להותירה על כנה, בעוד שטענת הנאמנות היא משנית ויש לדחותה. הסיבה לכך היא שטענת מצג השווא היא טענה פוזיטיבית של הטעיה, בעוד שטענת הנאמנות אינה מתייחסת לטענת ההטעיה והיא תקפה רק אם הטענה העיקרית נמצאה לא נכונה. עם דחיית תביעת הנאמנות, יתרת התביעה כנגד הנתבע מס' 5 הינה תביעה כספית רגילה בגין מצג שווא, אשר נופלת מתחת לתקרת סמכותו של בית משפט השלום. לפיכך, על פי סעיפים 51(א)(2) ו-40(1) לחוק בתי המשפט, יש להעביר את התיק לבית משפט השלום, שכן הוא אינו עומד בדרישות הסמכות של בית המשפט המחוזי. השופט מתייחס גם למצב המשפטי אם מדובר בתביעה הנובעת מנאמנות או אם היא מבוססת על מספר עילות, לרבות אחת לפי חוק הנאמנות. הם מסבירים כי במקרים כאלה תהיה לבית המשפט המחוזי סמכות, ללא קשר לשווי התביעה. עם זאת, מאחר שהטענה הנוכחית היא בעיקרה טענה של מצג שווא ותביעת הנאמנות נדחתה, אין צורך לפצל את הדיון בין בתי המשפט, והתיק כולו נמצא בסמכותו של בית משפט השלום. סיכומו של דבר, כל הטענות העובדתיות לפיהן הנתבע מס' 5 הינו נאמן נדחות. התביעה נגד הנתבע מס' 5 מוגבלת למצגי שווא לכאורה. מאחר שבית המשפט נעדר סמכות עניינית, מועבר התיק לבית משפט השלום במחוז מרכז, ללא צו להוצאות, שכן הסוגיות המשפטיות שהתעוררו היו ביוזמת השופט ולא נטענו על ידי נאשם 5.