ת"צ 33613-03-18

תקציר

השופטת דחתה את הבקשות לאישור הגשת תובענה ייצוגית נגד חברת דואר ישראל וחברת בנק הדואר, ושותפיהן המממנים בהתאמה, לאומי קארד וישראכרט. המבקשים לא הציגו נימוקים מוצדקים להבהרה בהליך בתובענה ייצוגית. השופטת קבעה כי טענות המבקשים כי חברות הדואר חרגו מסמכותן והפרו את חוקי הגנת הצרכן אינן מבוססות. השופטת הדגישה כי תפקידו של בנק הדואר הצטמצם למתן שירותי עזר לעסקאות אשראי בתיווך חברות המימון, אשר תאמו את הוראות החוק והרישיונות החלים על חברות הדואר. כמו כן, השופטת ציינה כי המבקשים לא הוטעו והיו מודעים לתנאי העסקאות. גם טענות המבקשים בדבר שירות מותנה והטעיה נדחו. השופט הגיע למסקנה כי המבקשים לא הוכיחו את קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או דין המשותפות לכל חברי הקבוצה, כנדרש לצורך אישור התובענה הייצוגית. עם זאת, השופט הכיר באפשרות של אנשים עם טענות תקפות של הטעיה לנקוט בפעולות נפרדות. המבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים, כאשר צבי חוה, מלמד ובן זאב חויבו בתשלומים פרטניים בסך 3,000 ₪ כל אחד.