תו"ב 54958-12-14

תקציר

הנאשמים הורשעו בשימוש בדירת מגורים כבית כנסת, דבר המהווה עבירה על חוקי התכנון והבנייה. הם ערערו על פסק הדין, טענו להגנה מפני צדק בשל אכיפה בררנית וביקשו לבטל את פסק הדין. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיהם. הנתבעים לא הביאו ראיות למקרים דומים שבהם ועדת התכנון המקומית לא הצליחה לאכוף את החוק, והשימושים בדירות מגורים אחרות בעיר ערד, שלטענת הנתבעים דומים לעניינם, נמצאו שונים באופיים. זאת ועוד, הנאשמים לא הצליחו להוכיח כי החלטת הוועדה להגיש נגדם כתב אישום הייתה מפלה או מבוססת על מניעים פסולים. בית המשפט דחה גם את טענת הנאשמים לטריוויאליות, שקבעה כי הזמן הרב שחלף מאז הגשת כתב האישום מעיד על כך שהמעשה היה קל דעת. בית המשפט הדגיש את האינטרס הציבורי בקיום חוקי התכנון והבנייה ואת הערכים המוגנים שהם משרתים, ולכן המעשה אינו יכול להיחשב טריוויאלי. התמשכות ההליכים נבעה בעיקר מבקשות לסילוק על הסף שהגישו הנתבעים ולא הצדיקה הגנה עליהם. בקביעת העונשים שקל בית המשפט את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירה, את מידת הפגיעה, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות לעבירה. חוקי התכנון והבנייה נועדו בין היתר להגן על יכולתה של המדינה לגבש מדיניות תכנון, לשמור על שלום הציבור ולשמור על איכות החיים. העבירה שביצעו הנאשמים פגעה בערכים אלה, ובית המשפט מצא מידה בינונית של פגיעה. במקרים קודמים של שימוש מופרז בקרקע הוטלו קנסות של עד 120 אלף ש״ח, לצד צווי הריסה והפסקת שימוש. בית המשפט התחשב במשך הזמן בו בוצעה העבירה, בפגיעה שנגרמה לשכנים ובסכנה הפוטנציאלית לחיי אדם עקב הבנייה הבלתי תואמת, וגזר על נאשם 1 קנס של 20,000 ₪ או 30 ימי מאסר, ועל נאשם 2 קנס של 10,000 ₪ או 15 ימי מאסר, יחד עם דמי התחייבות של כפל סכום הקנס. הקנס ישולם בתשלומים, ונגד הנאשמים הוצא צו הפסקת שימוש, החל מיום 2.7.2023. לנאשמים זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום.