סע"ש 24992-09-15

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת העובד התובע בחלקה, ומורה למעסיק הנתבע לשלם לעובד פיצויי פיטורים בסך 29,213 ₪; פיצוי של 15 אלף שקל בגין פיטורים שלא כדין; 13,800 שקל להודעה מוקדמת; 6,860 שקל למשכורת חודשית; 17,951 שקל בגין הפרשות לפנסיה קצרה; 16,760 שקל למימוש חופשה; 8,358 שקל דמי הבראה; 21,827 ש"ח דמי נסיעה; ופיצוי בסך 10,000 ש"ח בגין אי יידוע העובד ומסירת תלושי שכר פיקטיביים. סכומים אלו יצברו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא. המעסיק יישא גם בהוצאות העובד בסך 1,000 ₪ ובשכר טרחת עורך דין בסך 13,000 ₪. העובד עבד אצל המעסיק בשתי תקופות, הראשונה מדצמבר 2009 עד מרץ 2013, והשנייה מיוני 2013 עד אוגוסט 2015, והצדדים חלקו על תנאי יחסי העבודה. בית הדין קבע כי עדותו של נציג המעסיק אינה מהימנה, וכי עדותו של העובד עקבית ואמינה יותר. באשר לתחום עיסוקו העיקרי של המעסיק, מצא בית הדין כי הוא שייך לענפי התעשייה ולא לענף הבנייה, כפי שטען העובד. עוד קבע בית הדין כי לא ניתנה לעובד הודעה נאותה על תנאי עבודתו באף אחת מתקופות העסקתו, וכי תלושי השכר שמסר המעסיק לא שיקפו נאמנה את שכרו של העובד. לעובד לא שולם הסכום הנכון כפיצויי פיטורים, והוא היה זכאי לו עבור שתי תקופות העבודה, שכן פוטר על ידי המעסיק. העובד היה זכאי גם לתמורה בגין הודעה מוקדמת, שכן פוטר ללא כל הודעה מוקדמת, ובית הדין פסק לו שכר חודש עבור כל תקופת עבודה. בית הדין פסק לטובת העובד גם בעניין פיצוי בגין הפרשות קצרות לפנסיה, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה והוצאות נסיעה. תביעות העובד לפיצוי בגין החלפת הפרשות לקרן השתלמות ופיצויי הלנה נדחו.