ע"א 540/75

תקציר

בית המשפט העליון נתן רשות ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, שדחה את תביעתו שכנגד של המערער לחזקה משותפת בחלקת מקרקעין מספר 91. בית המשפט העדיף להסדיר את יחסי שיתוף הפעולה בין הצדדים באופן זמני, ולא להותיר את המצב על כנו עד ליישוב סכסוך בעלות. סכסוך הבעלות נסב סביב יחידות רישום נפרדות בתוך החלקה, ואילו התביעה שכנגד ביקשה חזקה משותפת בחלקה כולה בתחומה הרשום הנוכחי. דחיית התביעה על ידי בית המשפט המחוזי הותירה את המצב בלתי פתור מבחינה משפטית, ובית המשפט העליון ביקש לתקן זאת. שאלת המפתח הייתה האם הצדדים הסכימו, במפורש או במשתמע, לחלק את החזקה בחלקה. ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהיטיבו עם המערער, לא היו חריגים דיים כדי להצדיק התערבות, חרף התנגדות המשיבים. יש לציין כי קיומה של גדר המפרידה את החלקה מאז 1937 לא היווה ראיה מספקת לחלוקת החזקה. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור, והחזיר על כנו את פסק דינו של בית משפט השלום שהעניק למערערת חזקה משותפת בכל המגרש, למעט מבנים בבעלות מי מהצדדים. המשיבים 1 עד 3 חויבו לשלם למערערת הוצאות משפט בסך 2,000 ל"י.