מ. מקרקעין 652-06-21

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה כנגד הנתבעים, שהם בעלי דירות בבית משותף, בגין חלקם בהוצאות שיפוץ הרכוש המשותף. הנתבעים טענו כי חברי נציגות הבית לא נבחרו כדין, וכי השיפוצים אינם חיוניים, ולכן נדרשה הסכמתם, יחד עם יתר בעלי הדירות. השופט קבע כי הנתבעים לא הביאו כל ראיה לייצוג חלופי בבית המשותף וכי הייצוג הנוכחי תקף. כמו כן, השופטת קבעה כי השיפוצים נופלים בגדר "החזקה הראויה" כהגדרתה בחוק, ולכן די היה בהחלטת רוב של בעלי הדירות לביצועם. השופט פירט את ההבחנה בין שני סוגי הוצאות בבית משותף: תחזוקה שוטפת, שאינה מחייבת אסיפה כללית, והוצאות חריגות, שכן. במקרה זה, השיפוצים נחשבו הכרחיים לצורך החזקה ראויה, ורוב בעלי הדירות - 78% - אישרו אותם באסיפה כללית. טענת הנתבעים כי השיפוצים היו אסתטיים ולא הכרחיים נדחתה, שכן השופטת הסכימה עם טענת התובעת כי השיפוצים אכן היו נחוצים ולא כללו רכיבים שאינם חלק מהתכנון המקורי. השופטת דחתה גם טענות אחרות של ההגנה, בדבר היעדר עילת תביעה מצד התובע, והאפשרות לממן את השיפוצים בדרכים אחרות. לבסוף, קבע השופט כי טענות הנתבעים בדבר ביטול נתיב גישה לנכים ותיקוני דלתות שלא הושלמו אינן יכולות לשמש כהגנה במקרה זה, ויש להעלותן בנפרד במידת הצורך. הנתבעים חויבו לשלם לתובע 4,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד התביעה. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע 600 ₪ הוצאות משפט ו-855 ₪ שכר טרחת עורך דין.