דב"ע מג/162 - 04

תקציר

חוק הבטחת הכנסה נועד לספק הכנסה למי שאינו מסוגל לקיים את עצמו, אך בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו של חביב דהן לגמלה, וחישב את יכולתו לתבוע על בסיס אחוז מוגדר מערך רכושו, לרבות משקו. פרשנות זו עורערה, שכן היא לא לקחה בחשבון את יכולתו של דהן להפיק הכנסות מהנכס. בית המשפט הכיר בכך שכוונת המחוקק הייתה לספק תמיכה למי שבאמת נזקק לה, ולכן יש להתקין תקנה בהתחשב ביכולתו של המבקש לייצר הכנסה. יש לפרש את תקנה 10, המחשבת הכנסה מרכוש, כמותנית ביכולתו של הבעלים להפיק הכנסה, כאשר נטל ההוכחה מוטל על המוסד לביטוח לאומי. מאחר שהמכון לא הוכיח די הצורך את יכולתו של דהן להפיק הכנסה מחוותו, התקבל הערעור, והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי להמשך בירור. ההחלטה מדגישה את החשיבות של התחשבות ביכולתו המעשית של המבקש לייצר הכנסה, תוך הבטחת קיום כוונת החוק לתמוך בנזקקים. היעדר הייצוג של דהן והפסקת ההוצאות הביאו אף הם בחשבון את ההחלטה, והדגישו את הצורך בשימוע הוגן.