סע"ש 78337-01-19

תקציר

הדיון נסוב סביב פרשנות ההסכם הקיבוצי בין הכבאים למעסיקיהם בנוגע לגמול שעות נוספות וגמול בגין עבודה בימי מנוחה שבועית. בית המשפט פותח בדחיית טענותיו המקדמיות של הנתבע בדבר הגשת התביעה כנגד הצד הלא נכון ומחיקת התביעה על הסף. לאחר מכן עובר בית המשפט לדון לגופה של התביעה. נקבע כי ההסכם הקיבוצי מאריך את יום העבודה ושבוע העבודה מעבר להוראות החוק, דבר הטעון אישור שרים. התובעים טוענים כי ההסכם מנוגד לחוק שעות עבודה ומנוחה ומבקשים מבית המשפט להתערב ולתקן את ההסכם הקיבוצי. עם זאת, בית המשפט נמנע מלעשות כן, שכן הוא מוצא כי ההסכם אינו מפר את החוק וכי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות. בנוסף, התובעים לא הוכיחו כל פגיעה בזכויותיהם, ובית הדין מציין כי ההסכם הקיבוצי, לרבות הוראותיו בנושא גמול שעות נוספות, נחתם בכללותו ומהווה הסדר כולל למצב ההעסקה הייחודי. זאת ועוד, תקופת העסקתם הארוכה של התובעים על פי ההסכם ללא התנגדות מעידה על חוסר תום לב, המצדיק אף הוא את דחיית תביעתם. חלקה השני של התביעה מתייחס לפרשנות הפיצוי המגיע בגין עבודה בימי מנוחה שבועית או חגים מעבר לשעות הסטנדרטיות. בית המשפט מפרש את ההסכם הקיבוצי לטובת עמדת הנתבעת, תוך התחשבות בטבלאות החישוב המצורפות להסכם ובהתנהלות הצדדים לאורך השנים. תביעת התובעים לפיצוי נוסף נדחית על סמך הבנת הצדדים את ההסכם, וחובתם בתום לב ביחסי העבודה הקיבוציים. אשר על כן, בית המשפט דוחה את התביעות ומורה לתובעים לשאת בהוצאות הנתבעת.