עמ"ת 14233-10-11

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו לעכו לעכב את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בגין עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה עם רישיון שפג תוקפו. בערעור נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא שקל חלופות מעצר וכי העבירה של נהיגה בזמן פסילה אינה מצדיקה מעצר. בא כוח המערער הציע חלופת מעצר בית והדגיש את נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות אשתו ההרה ומצבו המשפחתי הקשה. בא כוח המשיב, לעומת זאת, הדגיש את הרשעותיו הקודמות של המערער, לרבות מאסר על תנאי בגין תאונת דרכים של נטישת נפגע. השופט, לאחר ששקל את הטיעונים והתקדימים הרלוונטיים, קיבל את הערעור. השופט הדגיש כי מעצר בגין עבירות תעבורה הוא חריג ויש להורות עליו רק כאשר הדבר נחוץ לשם הגנה על הציבור. השופט קבע כי היה על הערכאה הנמוכה יותר לשקול חלופות והורה לערכאה הנמוכה יותר לשקול מחדש את עניינו של המערער לאחר קבלת תסקיר מעצר משירות המבחן. המערער שוחרר למשמורת זמנית של אביו בתנאי מעצר בית חלקיים, עם אפשרות לעבוד בשעות היום, עד לקבלת תסקיר המעצר והחלטה סופית של בית משפט השלום. המערערת נדרשה להפקיד ערבות במזומן ולהעמיד ערבות עצמית בצירוף ערבות צד ג'. על שירות המבחן הוטל להגיש את תסקיר המעצר, לבחון חלופות מעצר ולבחון את התאמתו של המערער לשחרור בחלופות אלה. בית משפט השלום יקבע דיון עם קבלת הדו"ח.