עת"מ 1424/05

תקציר

העותר, שאינו אזרח ישראלי, ביקש אשרת ישיבת קבע בישראל. המשיב, משרד הפנים, סירב לבקשת העותר מספר פעמים, דבר שהוביל לעתירה זו. העותרת פנתה למשיב מספר פעמים במהלך השנים בבקשה לקבל מעמד של תושבות, בטענות שונות. המשיב טוען כי חוסר כנותו ותום ליבו של העותר, כמו גם שהייתו הבלתי חוקית בישראל, צריכים להביא לדחיית העתירה לאלתר. עוד טוען המשיב כי העותר אינו זכאי לאף אחד מהחריגים שיאפשרו לו לקבל תושבות קבע. זאת ועוד, החלטת המשיב לדחות את בקשת העותר היא סבירה ואין להתערב בה על ידי בית המשפט. העותר טוען כי עניינו חריג בשל גילו המתקדם, עברו הנקי, קשרי המשפחה ההדוקים בישראל והעובדה שבנו יתגייס בקרוב לצה"ל. לאחר עיון בתיק, מוצא בית המשפט כי התנהלותו של העותר אינה מצדיקה דחייה מיידית של עתירתו, הגם שאין בה כדי להכשיר את שהייתו הבלתי חוקית בישראל. בית המשפט מציין כי שיקול הדעת הרחב הנתון למשיב בעניינים אלה משמעותו שיכולתו של בית המשפט להתערב מוגבלת. העותרת אינה זכאית לאף אחד מהחריגים לכלל לפיו לאזרחים זרים אין זכות אוטומטית לישיבה בישראל. בית המשפט אומנם אוהד את מצבו של העותר, אך מדגיש כי שלמות המשפחה אינה ערך מוחלט ועליה להיכנע לעיתים לשיקולים אחרים. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת המשיב הייתה חוקית וסבירה, ועל כן העתירה לביטולה תידחה. עם זאת, ביצוע פסק הדין מתעכב עד ליום 1.9.2006, כדי לאפשר לעותר להיערך לעזיבתו ולנקוט בכל סעד נוסף שימצא לנכון. השיהוי מותנה בכך שהעותר יעמיד ערבות בנקאית בסך 10,000 ₪ להבטחת יציאתו, ותוצאות בדיקת רקמות לקביעת אבהותו על בן הצפוי להתגייס לצה"ל יובאו בחשבון אף הן על ידי המשיב.