ע"א 307/89

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך על מכירת מקרקעין בבעלות המערערת, תושבת חוץ, לחברה המשיבה. המערערת טענה כי ייפוי הכוח המאשר את המכירה אינו תקף, שכן הוא לא אושר על ידי נוטריון, וכי הסכם המכר אינו חוקי. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי ייפוי הכוח תקף, שכן חוק הנוטריונים אינו חל על אישור לביצוע עסקה, וכי המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לאי חוקיות. השאלה המרכזית הייתה האם שגה בית משפט קמא בכך שהורה למערערת להעביר את המקרקעין למשיב תוך מתן מעמד של נושה רגיל למערערת, ללא תשלום מלא של מחיר הרכישה. בית המשפט העליון קבע, כי היה צריך לאכוף את החוזה במלואו או כלל לא, שכן חוסר יכולתו של המשיב לשלם הפך את האכיפה החלקית לבלתי צודקת. מאחר שהמקרקעין כבר נמכרו לצדדים שלישיים, הורה בית המשפט להחזיר את התיק לבית משפט קמא על מנת שיקבע את הסכום המגיע למערערת לאחר ניכוי הוצאות המשיב, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד העברת הבעלות. בעיקרו של דבר, פסק הדין הדגיש את עקרון ההדדיות בדיני החוזים, המבטיח כי חוזים נאכפים במלואם או מבוטלים, והבהיר את הדרישות לביסוס אי חוקיות במקרים כאלה.