בש"פ 9993/17

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת מעצר. אין בטיעוניו של המבקש כדי להציג מקרה בעל חשיבות משפטית או ציבורית מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים המעורבים. פסקי דין קודמים עסקו בסוגיית "טעמים מיוחדים" לפי סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים, ובמקרה זה אין נסיבות חדשות המצדיקות החלטה אחרת. החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על התחשבות במכלול הגורמים הרלוונטיים, לרבות נסיבותיו האישיות של המבקש, הרקע למעשים שבוצעו, התנהגותה של המתלוננת, המסוכנות הנשקפת מהמבקש ועברו הפלילי של המבקש. בנוסף, נלקחה בחשבון גם נכונותו של המבקש לעבור טיפול גמילה מסמים, אך נקבע כי אין בכך כדי לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי, מה גם שהמבקש לא יזם גמילה לפני ביצוע העבירות. בסופו של דבר, בית המשפט מצא כי מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו אופציה ראויה בהתחשב בחומרת הסיכון הנשקף מהמבקש. בהיעדר עילה להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי, בקשת רשות הערעור נדחית.