עמ"נ 37016-11-11

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שנדון בבית המשפט הישראלי על החלטת ועדת ערר בעניין חייל בשירות סדיר בצה"ל. החייל, שראה עצמו נפגע מההחלטה שלא לשחררו משירות ביוזמת צה"ל ולהעניק לו פנסיה, פנה לוועדת הערר. הוועדה לא מצאה כל ראיה להחלטה של גורם מוסמך ולכן לא הייתה מוסמכת לדון בערר. עוד קבע בית המשפט, לאחר שבחן את השתלשלות העניינים, כי המערער לא הציג כל ראיה להבטחה או החלטה של רשויות הצבא לשחררו במסגרת הנוהל הנטען. יתר על כן, בית המשפט הסכים עם החלטת ועדת הערר שלא לקיים הליך הוכחות, שכן היא אינה חובה ובחירת הוועדה הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות. עוד ציין השופט כי התערבות בית המשפט בהחלטות מנהליות תלויה בסבירות ההחלטה, ומאחר שהחלטת הוועדה סבירה, בית המשפט לא יפסול אותה. השופט הגיע למסקנה כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ולכן יש לדחות את הערעור. עם זאת, השופט הבהיר כי פסק דין זה לא הפחית כהוא זה מתרומתו המשמעותית של המערער לצה"ל.