ע"פ 12155-09-18

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על פסק הדין ומצא את המערער אשם בפגיעה בעתיקות. שאלת המפתח הייתה האם צילומים שצולמו באמצעים טכנולוגיים הם תצלומיו של המערער, ובית המשפט קיבל את חוות דעתו המשכנעת של המשיב כי הם אכן של המערער. גם טענות המערער כי התמונות לא צולמו באתר העתיקות או ביום האירוע נדחו על סמך העדויות והראיות שהוצגו. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר מחדלי חקירה והגנה מפני צדק, וקבע כי החלטות המשיב היו סבירות ולא הושפעו משיקולים זרים. באשר לערעור על גזר הדין, אישר בית המשפט קמא את עונשו של 12 חודשי מאסר בפועל וקנס, והסכים כי מדובר בעבירות חמורות המחייבות עונש משמעותי. נסיבותיו האישיות של המערער, לרבות משפחתו הצעירה, נשקלו אך לא הצדיקו הקלה בעונש. העבירות, שגרמו נזק חמור ובלתי הפיך לאתרים ארכיאולוגיים, נתפסו כפגיעה בערכי התרבות ובמורשת, המחייבת ענישה משמעותית. בית המשפט הגיע למסקנה כי גזר הדין הולם ואינו מצדיק התערבות בערעור.