עת"מ 8938/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה שהגישו תושבי שכונה בירושלים, נגד עבודות לשיפור תשתיות שבוצעו על ידי עיריית ירושלים ומשרד התחבורה ללא ההיתרים הנדרשים. בעותרים נטען כי העבודות, הכוללות פיתוח חניונים, החלפת תשתיות תת קרקעיות וסלילת רחובות, יפגעו בחיים בשכונה. הם הדגישו את היעדר תוכנית מפורטת לאזור ואת אי שיתוף התושבים בהליך התכנון. המשיבים, לרבות העירייה והחברה לפיתוח מזרח ירושלים, טענו כי העבודות היו הכרחיות ונכללו בחריגים מסוימים המייתרים את הצורך בהיתרי בנייה. השופט פותח בכך שהוא מאשר כי העבודות טעונות היתרים שכן השטח מוגדר כשטח ציבורי פתוח מיוחד. אמנם קיימים חריגים מסוימים לעבודות תשתית לפי חוק התכנון והבנייה, אך השופט מפרש אותם בצמצום. נקבע כי עבודות ביוב, ניקוז ובזק אינן טעונות היתרים שכן הן פטורות על פי החוקים הרלוונטיים. עם זאת, עבודות חשמל טעונות היתר ממנהל ענייני חשמל, דבר שחסר למשיבים. סלילת כבישים מחדש מבלי לשנות את הסטטוס קוו שלהם אינה דורשת היתר, אך התקנת מדרכות חדשות כן, שכן היא משנה את מתווה הכביש. הסדרי תנועה ניתנים לשינוי זמני ללא היתר, תוך גרימת אי נוחות מסוימת לתושבים שהיא סבירה בהתחשב באינטרס הציבורי. עוד קובע השופט כי בניית קירות חדשים ושיפור חזיתות מחייבים היתרים, אם כי תיקוני בטיחות ניתן לבצע בלעדיהם. לבסוף, טענותיהם הנוספות של העותרים, ובהן היעדר תכנית מפורטת ואי הנוחות הנגרמת להם, נדחות ברובן, שכן השופט מתמקד בסוגיה המשפטית של היתרים חסרים. פסק הדין מדגיש כי לא ניתן להצדיק את הפרת החוק משיקולים תקציביים או מעיכובים. סיכומו של דבר, העתירה מתקבלת בחלקה, והמשיבים מונחים שלא להמשיך בעבודות החשמל או בכל בנייה של מדרכות, קירות או חזיתות ללא ההיתרים הנדרשים. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.